שילה שמו
סנהדרין צח ע"ב
"משיח. מה שמו? דבי רבי שילא אמרי: שילה שמו, שנאמר: (בראשית מט, י) עד כי יבא שילה".
כתוב בספר בראשית לח, ה: וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה, וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ.
מדוע מציינת התורה שהיה בכזיב?
אלא שנושא הפסוק הוא שלה, שהיה בכזיב כשנולד, והכתוב מגלה את מהותו.
דאיתא בכתבי האר"י בספר הליקוטים פרשת וישב פרק לח:
"והנה רמז על שהיה ניצוץ המשיח, כי אותיות עקיב"א הם אותיות יעקב, ואות א' שהוא יתירה, היא של אדה"ר. גם ארז"ל כי רבי עקיבא הוה נושא כליו של בן כוזיבא. ולהבין זה, צריך לדעת מי היה בן כוזיבא שהיה כ"כ גבור... וע"ז נק' בן כוזיבא על שם ויהי בכזיב בלדתה אתו. והאמת הוא, שהמשיח הוא מיהודא... ושלה הוא היה האמתי בניצוץ א' לבד, ולא אמיתי לגמרי, ולכן אמר והיה בכזיב בלדתה אותו, ובכזיב וכוזיבא הכל א' ".
וכן בפירוש תפארת יהונתן לרבי יונתן אייבשיץ על הפרשה:
"היינו לאחר בית שני היה מושל בן כוזיבא... ובאמת היה במחשבתו להיות משיח, וכשמת היה קורין אותו בן כוזיבא דהיינו היה מלא כזב ושקר... והיה בכזיב בלדתה אותו היינו דהיה נקרא בן כוזיבא".
שֵׁלָה היה אמור להיות מולידו של מלך המשיח אילו רק היה מיבם את תמר. שילה שמו. אלא שמשיחיותו נכזבה עקב חוסר בטחונו של יהודה בה' – פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו (פסוק לח), ולא היה לו לחשוש, כדברי שו"ת הרמב"ם סימן ריח, שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע (קהלת ח, ה). גם השם שֵׁלָה משמעו אשליה ואכזבה. ככתוב: (מלכים ב ד, כח) וַתֹּאמֶר הֲשָׁאַלְתִּי בֵן מֵאֵת אֲדֹנִי? הֲלֹא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי!
כמוהו בר כוזיבא הנקרא על שם מקומו כזיב (כך סבורים), והיה צפוי להיות מלך המשיח כדברי רבי עקיבא. אלא שמשיחיותו נכזבה עקב חוסר בטחונו בה', "והיו לו מאתים אלף מכאן ומכאן ובשעה שהיו יוצאין למלחמה היו אומרים לא תסעוד ולא תסכיף {אל תעזור ואל תפריע}, הדא הוא דכתיב (תהלים ס, יב) הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ" (איכה רבה פרשה ב, כעין זה במסכת גיטין דף נז ע"א).
מעשה אבות סימן לבנים. (בראשית מו, יב) וּבְנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח. סימני מלכיות ישראל.
עֵר רע לשמים. (בראשית לח, ז) וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה'. (יומא דף ט ע"ב) "מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים".
אוֹנָן רע לבריות. (בראשית לח, ט – י) וַיֵּדַע אוֹנָן... לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו. וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה. (יומא דף ט ע"ב) "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם". התחברות ביאתו לא היתה שלמה. (יומא דף כא ע"ב) "אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן: ארון וכפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים".
שֵׁלָה (בראשית לח, ה) וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ. לא נשא אלא בזיקה שְׁלֵמָה, זיקת יבם אחד. מלכות בר כוזיבא שהשלה את רבי עקיבה, שהיתה בלא המקדש.
פֶּרֶץ מלכות מדינת ישראל. נולד בלא קידושין כי יהודה לעומת שֵׁלָה נחשב כמו זר לשומרת יבם. (יבמות דף צב ע"ב) "ושמואל אמר: בעניותינו צריכה גט", לשיטתו דדינא דמלכותא דינא.
זֶרַח מלכות מלך המשיח במהרה בימינו. (בראשית לח, ל) וְאַחַר יָצָא אָחִיו אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי. הַשָּׁנִי כמנין שמירת שס"ה מצוות לא תעשה בשס"ה ימות השנה. בגילוי שכינה מלא. (ישעיהו ס, א – ב) קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח. כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.
