טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת – חרוב ושקמה

"מתניתין: אילן שהוא נוטה לשדה חבירו, קוצץ מלא המרדע על גבי המחרישה, ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת. בית השלחין, כל האילן כנגד המשקולת ... בית השלחין אבא שאול אומר: כל האילן כנגד המשקולת מפני שהצל רע לבית השלחין" (בבא בתרא כ"ז ע"ב).

שם עברי: חרוב מצוי    שם באנגלית: Carob, Locust tree    שם מדעי: Ceratonia siliqua

שם עברי: שקמה    שם באנגלית: False Sycomore Fig    שם מדעי: Ficus sycomorus


נושא מרכזי לעיון: מה מייחד את השקמה והחרוב כגורמי נזק לשדה סמוך?
                           מה מיוחד בבית השלחין שבו נאסרו כל העצים?

המשנה מבחינה בין עצים שונים ביחס לנזק שהם גורמים לשדה סמוך וכן מבחינה בין סוגי שדות. בדרך כלל אין צורך לקצוץ את ענפי האילן הנוטה לשדה חבירו אלא רק בשיעור "מלא המרדע על גבי המחרישה". לפירוש רש"י מרדע הוא מלמד הבקר וצריך לקצוץ באופן שענפי העץ לא יפריעו לחרישה בשדה הסמוך. אין איסור להשאיר ענפים גבוהים גם אם הם נוטים לשדה השכן. לעומת זאת בחרוב ובשקמה צריך לקצוץ "כנגד המשקולת". לפירוש רש"י הכוונה שצריך לקצוץ את כל הענפים הנוטים לשדה השכן מעבר לאנך העולה מגבול השדה ולמעלה. גם ענפים גבוהים שאינם מפריעים לחרישה צריך לקצוץ. טעם ההבדל הוא על פי דברי הגמרא:  "מפני שהצל רע לבית השלחין". המיוחד בחרוב ושקמה על פי דברי רש"י: "החרוב והשקמה - שצילם מרובה וקשה לשדה". נסכם את דיני המשנה בעזרת טבלה:

	שדה בעל	בית השלחין
כל עצי הפרי	מלא המרדע	כנגד המשקולת
חרוב ושקמה	כנגד המשקולת	כנגד המשקולת

מטבלה זו נוכל לבודד שתי שאלות: א. מדוע יש הבדל בהלכה בבית הבעל בהשוואה בין חרוב ושקמה לשאר העצים? ב. מדוע בשאר העצים יש הבדל בהשוואה בין בית הבעל לבית השלחין?
רש"י מייחס לחרוב והשקמה צל רב אך איננו מפרט מה הסיבה לייחודם. באופן ראשוני ניתן לשער שכוונתו לכך שמדובר בעצים גדולים בהשוואה למיני עצים אחרים. השאלה העולה היא האם אין עצים גדולים נוספים שהיו בארץ כמו התאנה? הסבר זה גם לא נותן תשובה מספקת לשאלה השניה שהעלינו לגבי ההשוואה בין שדה בעל ובית השלחין בשאר העצים. אם עיקר ההבדל בינם לבין החרוב והשקמה הוא בגודלם הקטן וצילם המועט מדוע בבית השלחין יש לקצוץ לגמרי? ניתן ליישב ולהסביר שבבית השלחין צפיפות הצמחים גדולה יותר והאינטנסיביות של הגידול רבה יותר לאורך כל השנה ולכן יש חשיבות רבה יותר לאור. כאן גם הפחתה מעטה בכמות האור על ידי עצים קטנים גורמת לנזק רב יחסית ויש לסלקו.
ייתכן ותשובה טובה יותר לשתי השאלות כאחת נעוצה בהכרת הפנולוגיה (1) של החרוב והשקמה. בניגוד לתאנה, למשל, שהיא עץ נשיר הנמצא בשלכת בחורף הרי שהן החרוב והן השקמה הם ירוקי-עד ולכן מטילים צל כל השנה. התאנה איננה מצלה בחורף ולכן השפעתה השלילית על הצמחים השכנים קטנה יותר. בתקופת החורף יש חשיבות רבה יותר בקליטת אור שמש שהרי כמות ימי השמש בחורף קטנה מאשר בעונות האחרות. חשיבות האור לצמחים היא קריטית משום שבעזרת האור הצמחים מייצרים את הסוכרים מדו-תחמוצת-הפחמן ומים תוך שחרור חמצן (הטמעה – פוטוסינתיזה).

 

רק בצמחים נשירים יש הבדל בין בית הבעל לבית השלחין. בבית הבעל עיקר הגידול הוא בחורף כאשר הצמחים בשלכת ואין הם מצילים על השדה באופן משמעותי ולכן קוצצים רק כמלא המרדע, ואילו בבית השלחין חלק גדול של הגידול מתנהל בקיץ כאשר עצים אלו במלא עלוותם ויש לקצצם כנגד המשקולת. בחרוב ושקמה ירוקי העד אין כמובן הבדל בין קיץ וחורף לכן יש לקצוץ תמיד כנגד המשקולת.

תצפית בפארק השרון ביום חורף מאפשרת להדגים את ההבדל בין עץ נשיר לירוק-עד באופן דרמטי (ראה בתמונות למטה). בסיור זה צילמתי זה ליד זה אלון תבור שהוא עץ נשיר (כדוגמת התאנה) וחרוב שהוא ירוק-עד. ניתן לראות יפה שמתחת לאלון התבור מתפתחים היטב שיחים גבוהים של אלת המסטיק ואילו מתחת לחרוב, באופן מוחלט, אין התפתחות של שיחי אלת המסטיק. ההבדל נעוץ בכך שלאלת המסטיק אין אפשרות להתפתח בצל התמידי מתחת לחרוב ואילו התקופה הקצרה שבה נמצא אלון התבור בשלכת די בה כדי לספק די אור להתפתחות שיחי האלה. ניתן להניח שגם גידולי השדה (כמו אלת המסטיק) לא יתפתחו היטב מתחת לצילם של החרוב והשקמה. כוונת רש"י באמרו על החרוב והשקמה "שצילם קשה", אם כן, איננה רק בגלל גדלם אלא גם בגלל היותם ירוקי עד.

  

---

 
(1) פנולוגיה - מקצב הפעילות השנתי.




שקמה

שקמה – מבט מקרוב
צילם: דביר זמירי

חרוב

פארק השרון בחורף – ניתן לראות צמחים ירוקי עד ואת אלוני התבור בשלכת

אלון התבור בשלכת ומתחתיו שיחי אלת המסטיק מפותחים

חרוב עם עלווה מלאה ובצילו אין צמיחת שיחים 

 

השקמה והחרוב בתלמוד

"מתניתין: המוכר את השדה, מכר את האבנים שהם לצרכה, ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו, ... ואת החרוב שאינו מורכב, ואת בתולת השקמה אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצרכה ולא את הקנים שבכרם שאינן לצרכו ... ולא את החרוב המורכב ולא את סדן השקמה" (בבא בתרא, ס"ח ע"ב).
"ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה: אע"ג דאלימי ... ולא את חרוב המורכב ולא סדן השקמה: ואע"ג דקטיני" (בבא בתרא, ס"ט ע"א).
נושא מרכזי לעיון:  מה מייחד את החרוב המורכב וסדן השקמה כמשמעותים יותר מעצים אחרים? ראה כאן. 

 

לעיון נוסף:

שקמה באתר צמח השדה
חרוב מצוי באתר צמח השדה

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.