טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

דלמא מייתי עורב טומאה ושדי התם - עורב 
 

"רבי שמעון אומר: כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה. תנא: מפני אהל הטומאה. פשיטא? מפני הטומאה תנן. אי ממתניתין הוה אמינא דלמא מייתי עורב טומאה ושדי התם, וסגיא בדחלולי בעלמא, קא משמע לן" (בבא בתרא, כז ע"ב).

שנינו במשנה, שר' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קוצץ את כָּל ענפי הָאִילָן הנוטים לרשות הרבים כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת, מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. ומביאים כי על כך תָּנָא [שנה החכם]: מִפְּנֵי אהֶל הַטּוּמְאָה, שיאהיל על טומאה המצויה ברשות הרבים, ויטמא בכך את כל מה שמתחתיו. ותוהים: פְּשִׁיטָא [פשוט, מובן מאליו] שזו הכוונה, ולשם מה היה צריך לומר לנו? הלא "מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה" תְּנַן [שנינו]! ומשיבים: אִי מִמַּתְנִיתִין, הֲוָה אָמִינָא [אם ממשנתנו לבד הייתי אומר] שהחשש הוא דִּלְמָא מַיְיתֵי [שמא יביא] עוֹרֵב טוּמְאָה ויעמוד על ענפי העץ וְשָׁדֵי הָתָם [וישליך שם], ומפני חשש אין מניחים את האילן לצמוח לעבר רשות הרבים, וְאולם אם היה זה הטעם הרי סַגְיָא בְּדַחְלוּלֵי בְּעָלְמָא [מספיק היה בדחליל בלבד], להבריח את העורבים, על כן קָא מַשְׁמַע לָן [השמיע לנו] שאין הדבר כן, והחשש הוא מפני אוהל הטומאה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: עורב   שם באנגלית: Crow, raven   שם מדעי: Curvus

שמות נרדפים במקורות: עורבא, עורבתא (נקבה), פושקנצא (נקבה), קורקור


נושא מרכזי: מדוע יש חשש שעורב ישליך טומאה על העץ?

לריכוז נושאים על העורב וקישוריות הקש/י כאן. 

לדעת רבי שמעון יש לקצוץ את כל ענפיו של עץ הנוטה לרשות הרבים בכל גובה העץ (בלשון הגמרא: "כנגד המשקולת" כלומר בעזרת אנך המגיע עד גבול רשות הרבים) ולא די בגובה שגמל ורוכבו או משאו יעברו ללא הפרעה. טעם הדבר בלשון הברייתא "מפני אהל הטומאה". מקשה הגמרא מה החידוש בברייתא הרי נאמר כבר במשנה במפורש "מפני הטומאה". מתרצת הגמרא שאין די בטעם "מפני הטומאה" משום שייתכן והכוונה לחשש שעורב השליך כזית מן המת על העץ. אם זה החשש לא יהיה צורך לקצוץ את הענפים ודי ב"דחלולי". רש"י מפרש שהכוונה לחללים בין ענפי העץ ובמקרה זה הטומאה תפול לארץ כי נוף העץ לא יהיה צפוף. ר"ח מפרש שהכוונה לדחלילים המבריחים את העורבים. לכן נקטה הברייתא את הטעם "מפני אהל הטומאה" לומר שאין פתרון לטומאה אלא בקציצה מוחלטת של כל הענפים המאהילים ולא די ב"דחלולי". דחליל לא מועיל משום שאם העורב יראה אותו הוא ישליך את בשר המת על העץ והעוברים מתחתיו יטמאו בטומאת אוהל. לפירוש רש"י די גם בענף אחד כדי למנוע מבשר המת ליפול ארצה והדבר יגרום לטומאה לעוברים מתחת לעץ.

ממהלך סוגיה זו ניתן ללמוד על התנהגותו של העורב הנושא איתו חתיכות בשר כדי לאוכלן על עץ. תופעה זו שבה בעלי חיים טורפים אינם אוכלים ליד הגוויה נפוצה מאד בעיקר בבעלי חיים החוששים שטרפם יגזל מפיהם. בעלי חיים אלו קורעים פיסה מהטרף וממהרים למקום מסתור. ייתכן גם שבמעופו להביא מזון לגוזלים טומאה תיפול מפיו כתוצאה ממאבק עם עופות אחרים.



עורב אפור.     צילם: משה חובב

  
 

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 6 (עמ' 418).
מ. דור, החי בימי המשנה המקרא והתלמוד (עמ' 121).

לעיון נוסף:

פורטל הדף היומי, "פרנסני ככלב וכעורב"

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.