מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
ראיתי בני עליה והן מועטין
סוכה מה ע"ב
אמר חזקיה אר"י משום רשב"י ראיתי בני עלייה והן מועטין וכו' אם שנים הם אני ובני הן יעו"ש.
והנה יעוי' בפ"ג דמכות (יז:) דאמר רבא דילידא אימיה כר' שמעון תיליד ואי לא לא תיליד יעו"ש. וצ"ע אטו אם לא תילד בן כר' שמעון עדיף שלא תילד כלל, הא ודאי יש לבקש רחמים שיהיה כר"ש אולם אם לא תזכה לזה אמאי עדיף שלא תילד עכ"פ בן כשר? ונר' הבי' בזה, דהנה יעוי' בפ"ק דעירובין (יג:) דנמנו וגמרו ב"ש וב"ה דנוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא וכו', ויעו"ש בתוס' שכ' דזה דוקא בסתם בנ"א אבל צדיק אשריו ואשרי דורו יעו"ש, וא"כ יל"פ דזהו דאמר רבא "דילידא אימיה כר"ש תיליד" דאז אשריו ואשרי דורו וכש"כ תוס' הנ"ל, אולם "אם לא לא תיליד" דאם לא יהיה כר"ש [והיינו רשב"י דהוי סתם ר"ש] דהיינו שלא יהיה "צדיק" ומבני עלייה המועטים ולאו דוקא שלא יהיה בדרגת רשב"י אלא שלא יהיה צדיק אכן עדיף שלא תילד, דהא נמנו וגמרו דנוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, וזה כפתור ופרח.
והנה יעו"ש במכות בריטב"א שכ' בזה"ל, דילדה אימיה וכו', ולא גרסינן ואי לא לא תלד, כי הרבה יש למטה מר' שמעון שטוב להם להוליד, עכ"ל יעו"ש. אולם למש"נ שפיר יש לקיים הגירסא שלפנינו, דכוונת רבא שיהיה מבני עליה המועטים ודומיא כרשב"י שהיה א' מהם כמו שאמר בעצמו, ולאו דוקא שיהיה ממש כרשב"י, וה"ט שאם לא לא תילד כיון שנוח לו שלא נברא, ודו"ק. ונכון בס"ד. ועש"ע במכות בערוך לנר שכ' ביאור נחמד באופ"א ביישוב הגמ' ורש"י ע"ש.
ועפי"ז אף יל"פ לדאיתא בפ"ק דברכות (י.) דחזקיהו המלך נטה למות ובא אליו ישעיהו הנביא לבקרו, א"ל חזקיהו לישעיהו מאי כולי האי, א"ל משום דלא עסקת בפו"ר, א"ל חזקיהו משום דחזאי לי ברוה"ק דנפקי מינאי בנין דלא מעלו, א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד וכו' יעו"ש. וצ"ב באמת מאי קסבר חזקיהו. אולם למש"נ אתי שפיר, די"ל דסבר חזקיה דבעלמא הא דצריך אדם להתעסק בפו"ר ה"ט דשמא אכן יזכה לבנים וב"ב ובנות צדיקים ויראים ואז אשריו אשרי דורו ואשרי יולדתו, אולם כשברור בלי ספק וכגון ע"י רוה"ק דלא יזכה לזה אלא יהיו בניו "אינשי דלא מעלי" רח"ל ע"כ מסתבר דאין ראוי לעסוק כלל בפו"ר שכן נמנו וגמרו ב"ש וב"ה דבכה"ג נוח לו לאדם שלא נברא וא"כ מה בצע כי יעסוק האב בפו"ר ויביאם לעולם, ואדרבה שוא"ת עדיף.
וזהו עומק כוונתו דחזקיה המלך דנמנע מלעסוק בזה, כיון שהיה ברור לו ע"פ רוה"ק שלא יזכה לבנים "צדיקים", וכדהיה בסופו של דבר, וא"כ סבר דבכה"ג ליכא לחיוב ומצות פו"ר. והיינו דסבר דעושים נפק"מ לדינא ע"פ הטעמא דקרא וא"כ במקום שאין לטעד"ק אין צריך לקיים המצוה, וכדס"ל לרשב"י בב"מ (קטו.) ובפ"ב דסנהדרין (כא.) דעושים נפק"מ לדינא ע"פ הטעד"ק יעו"ש. וס"ל דאע"פ שהעיקר במצות פו"ר כש"כ בישעיה (פמ"ה) לא תוהו בראה לשבת יצרה וגו' והיינו שיהיו בני אדם בעולם, מ"מ כיון שנוח לאדם שלא נברא ורק בצדיק "אשריו ואשרי דורו" א"כ ע"כ דרק בספק איכא ללא תוהו וגו' ומצווה להביא בנים וכו' דשמא עכ"פ יהיו "צדיקים" אך לא כן כשודאי שלא יהיו צדיקים כ"א "רשעים" סבר חזקיה דליכא בכה"ג לטעד"ק דלא תוהו וגו', והבן בס"ד.
