מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
איך יוסף התגלח הא היה ביו"ט ובנזירותו
ראש השנה י ע"ב
ר' אליעזר אומר בר"ה יצא יוסף מבית האסורין ע"ש.
והנה יעוי' בר"פ מקץ (מא', יד') וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצוהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלותיו ויבוא אל פרעה. וא"כ יל"ע איך "התגלח" בו ביום כמדוייק בפסוק דתיכף שיצא משם התגלח, הא היה ביו"ט ובודאי שמר יוסף שלא לעשות "מלאכה" בר"ה. וערש"י בחולין (צא.) ד"ה ופרע וכו' שכ' דבני יעקב שומרי מצות היו, ואע"פ שלא ניתנה תורה מקובלים היו מאבותיהם, עכ"ל ע"ש. וא"כ יל"ע. ועוד יל"ע לדאי' בשבת (קלט.) דא"ר מלאי משום ר"י מגדלאה מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין דכ' ולקדקד "נזיר" אחיו ע"ש, והיינו דהיה "נזיר" ולכן לא שתה יין. וא"כ יל"ע כיצד "התגלח" הא היה נזיר דאסור בתגלחת.
ושו"ר בח"א מהרש"א בשבת שם דנתקשה בזה וז"ל, ולקדקוד וגו', לאו נזיר ממש קאמר, דהא כ' "ויגלח ויחלף" וגו', אלא נזיר יין היה וכו'. אך קשה דודאי יוסף שהכירם שהם אחיו ניחא שהותר לו הנדר, אבל הם שלא ידעו עדיין אם הוא "יוסף" למה הותר היום נדרם יותר מכל הימים שהיה יוסף פרוש מהם, וי"ל "מפני אימת המלכות" התירו היום נדרם וכו'. ולפי"ז איכא למימר נמי דיוסף נזיר ממש היה אלא מפני כבוד המלכות גילח עצמו תוך ימי נזירותו, עכ"ל הח"א יעו"ש. וא"כ הכל א"ש.
והנה יעו"ש ברש"י בפ' מקץ שם (מא, יד) שכ' וז"ל, ויגלח, מפני כבוד המלכות, עכ"ל. ולכאו' צ"ע מאי קמ"ל בזה הא ז"פ דהתגלח "מפני כבוד המלכות" דהא כ' וישלח פרעה ויקרא את יוסף וגו' ויגלח וגו' ויבוא אל פרעה וא"כ זה פשיטא דהוי לכבוד פרעה המלך, ומאי קמ"ל רש"י. ועוד יל"ע מ"ט א"כ לא כ' רש"י לזה אף על "ויחלף שמלותיו" דג"כ הוי מפני כבוד המלכות. אולם למש"נ אתי שפיר, די"ל דהוק' לו כהמהרש"א איך אכן "התגלח" בעצמו או ע"י אחר הא היה "נזיר", וכן הא הוי יו"ט דר"ה, ולזה תי' דהוי "לכבוד המלכות" דבכה"ג שרי וכש"כ המהרש"א. ולזה כתבו רש"י רק גבי "והתגלח" ולא גבי "ויחלף שמלותיו", דבזה לא ק' כלל איך עשהו, ורק גבי "ויגלח" דהוק' לו כנ"ל כ' דה"ט דהותר לו מדהוי "לכבוד המלכות", ודו"ק.
אולם יל"ע בהא דקי"ל דמפני "כבוד המלכות" ומפני "כבוד הבריות" מותר לעבור על איסור דרבנן בידים, וכן מותר לבטל מצ"ע מה"ת בשוא"ת כמבואר בפ"ג דברכות שם, וכן יעוי' ברמב"ם בס"ה כלאים (פ"י הכ"ט) בזה, אי הוי דוקא במקום איסור אחד מדרבנן או אף במקום דעובר על ב' איסורים, דאת"ל דדוקא במקום איסור א' ה"ה נדחה מפני כבוד המלכות וכבוד הבריות, א"כ עדיין יל"ע ביוסף כיצד גילח עצמו לכבוד המלכות הא אכתי הו"ל ב' איסורים מדרבנן, דהיה ביו"ט דר"ה וכן היה "נזיר", ובכה"ג לא נדחים ולא התירוהו חז"ל. אולם אפי' את"ל דדוחה רק איסור א', מ"מ נר' דאצל יוסף שאני דאפי' איסור דרבנן לא נחשב, דכיון דקיבלו ע"ע מאליו א"כ נחשב רק "מעשה טוב" ומצוה בעלמא, וא"כ בשעת הצורך וכגון "לכבוד מלכים" שפיר עבר ע"ז, והבן בס"ד.
