חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר
ברכות לז-מג
1. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. אותו חכם, שהקפדתו על שני תלמידים הביאה למותם באותה שנה?
ב. אותו תלמיד, שבעקבות יצירתיותו בתחום ההלכה ובזכות שמו זכה למחמאה ולברכה מפי הרב?
ג. אמורא, שגילה דרך ארץ בפני חובב הארץ שדרש את הארץ?...
ד. שקרע פעמיים על פטירת רבו?
ה. מושק?
ו. סמלק (ואינו מיועד לתינוקות)?
2. מניין ש:
א. לייקים המנומסים כל השנה מותר לחרוג מכך באופן חד פעמי?
ב. יעקב ויוסף היו תלמידי חכמים?
ג. "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים"?
3. מה המשותף ל:
א. פרשת סוטה, וידוי מעשר, קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון?
ב. יציאה מבושם לשוק, יציאה יחידי בלילה, יציאה במנעלים המטולאים, סיפור עם אשה בשוק, הסבה בחבורה של עמי ארץ, כניסה אחרון לבית המדרש?
4. מי אמר למי:
א. "יישר!"?
5. השלם:
א. "לא על ה..... אני כועס אלא על ה...... אני כועס".
ב. "אחר כל אכילתך אכול........ ואחר כל שתייתך שתה......... ואי אתה ניזוק".
ג. "שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד ש............ ........... ........".
ד. "שלוש תכיפות הן: תכף ל.......... ..............., תכף ל........... ............., תכף ל........... - ....... ..............".
ה. "נוח לו לאדם ש.......... עצמו לתוך ......... האש ואל ילבין .......... חברו ב........".
6. שונות:
א. היכן בענייננו יש ביטוי לחשיבות החזרה בלימוד?
ב. מה לומדים מהפסוק "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת"?
ג. אילו הן שתי סיבות אפשריות לריח רע מהפה?
ד. היכן בענייננו מזהה הגמרא את העובדה, שבניגוד להיגיון המתבקש, קל יותר ללמד תלמיד חכם מאשר עם הארץ?
ה. היכן בענייננו יש הדגמה מוחשית ליראה העצומה של תלמיד כלפי הרב?
ו. פעמים רבות עומד בעל מקצוע מסוים ותוהה על פשר שרידותם של בעלי מקצועות אחרים בשל חוסר העניין שבהם – וכן להיפך. מה תשובה משיבה הגמרא על תהייה זו?
ז. באילו נסיבות נקרא ת"ח "פושע"?
תשובות
1. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "דהנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דבר קפרא...ושניהם לא הוציאו שנתן", ל"ט. 9 למעלה.
ב. "דמר בריה דרבינא...תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק מניח הפרוסה בתוך השלמה ובוצע ומברך אמר ליה מה שמך א"ל שלמן א"ל שלום אתה ושלמה משנתך ששמת שלום בין התלמידים", ל"ט: 5 מתחת להתרחבות.
ג. "רב חסדא ורב המנונא הוו יתבי בסעודתא...אמר ליה (רב חסדא לרב המנונא) מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך", מ"א: 7 למעלה.
ד. "כי נח נפשיה דרב...קם רב אדא בר אהבה אהדר קרעיה לאחוריה וקרע קריעה אחרינא אמר נח נפשיה דרב וברכת מזונא לא גמרינן", מ"ב: 4 למטה.
ה. "כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים חוץ ממושק שמן חיה הוא", מג. 5 לפני ההתרחבות.
ו. "האי סמלק מברכין עלויה בורא עצי בשמים", מג: שורה ראשונה.
2. מניין ש:
א. "והא קא מתחזי כרעבתנותא אמר ליה כיון דכל יומא לא קעביד הכי והאידנא קא עביד לא מתחזי כרעבנותא, ל"ט: 4 מהסוף.
ב. "תכף לתלמידי חכמים ברכה שנאמר ויברכני ה' בגללך (= דברי לבן ליעקב) איבעית אימא מהכא שנאמר ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף", מ"ב. 4 לפני המשנה.
ג. "מנלן מתמר שנאמר היא מוצאת וגו'", מ"ג: באמצע העמוד.
3. מה המשותף ל:
א. "ואלו נאמרים בכל לשון", מ: בהתרחבות.
ב. "ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם", מג: 5 מעל ההתרחבות התחתונה.
4. מי אמר למי:
א. רבא בר מרי לרבא, לאחר שראהו מברך לפני המזון ולאחריו, מ"ב: 15 למעלה.
5. השלם:
א. כעס בר קפרא אמר לא על המברך אני כועס אלא על המלגלג אני כועס, ל"ט.שליש עליון.
ב. מלח, מים, מ. שליש עליון.
ג. יטעום טעם דגן, מ. 3 מהסוף.
ד. סמיכה שחיטה, גאולה תפלה, נטילת ידים ברכה, מב. 6 לפני המשנה.
ה. נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים" , מ"ג: באמצע העמוד.
6. שונות:
א. "... ועוד רבי חייא בר אבא כל תלתין יומין מהדר תלמודיה קמיה דרב יוחנן רביה", ל"ח: 5 מעל להתרחבות.
ב. אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, מ. 7 מלמעלה
ג. "אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקין ולא שתה מים ביום ידאג מן ריח הפה ובלילה ידאג מפני אסכרה", מ. מעל אמצע העמוד.
ד. "וא"ר זירא... אבל הקב"ה אינו כן מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק", מ. 2 מתחת להתרחבות השנייה.
ה. "רב ורבי חייא הוו יתבי קמיה דרבי בסעודתא...חזייה דהוה מרתת וכו' ", מ"ג. בשליש התחתון.
ו. "מאי דכתיב את הכל עשה יפה בעתו מלמד שכל אחד ואחד יפה לו הקב"ה אומנותו בפניו", מ"ג: 10 מתחת להתרחבות הראשונה.
ז. "ואל יכנס אחרונה לבית המדרש משום דקרו ליה פושע"(רש"י: מתעצל), מג: 4 מהסוף.
המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]
