חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר
ברכות מד-נ
1. על מי נאמר:
א. "... שהרי פועלים עוקרים אותה" – מי היא הנעקרת, ומה ראו על ככה?
ב. שהם רגילים לדבר בידיים?
ג. שבזבז ממון , וכל זאת כדי לזכות בתפילה אחת במניין?
2. באיזה עניין נזכר:
א. "גנוסר"?
ב. "גופנית"?
ג. 27,17,7 בשורה אחת?
3. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. העיר בארץ, שבה התקיימה תופעה, הנוגדת בעליל את כל כללי הסטטיסטיקה?
ב. שגילה אומץ לב אזרחי כלפי השלטונות?
4. מניין ש:
א. יש לדון כל אדם לכף זכות, ובמיוחד אם בגברא רבא קא עסקינן?
5. מה המשותף ל:
א. חטופה, קטופה, יתומה?
ב. משה, יהושע, דוד, שלמה?
ג. הנשים דברניות הן, להסתכל ביופיו של שאול, אין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלוא נימא?
6. השלם:
א. "פוק חזי מאי עמא ........ ".
ב. "בוצין בוצין מ............. ידיע".
ג. "אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב ש..... ............... המטיב ש............. ל.................".
ד. " אין עושין ............... חבילות ..............".
7. שונות:
א. איזו בעיה בלתי שגרתית ב"שבת שבע ברכות" הייתה נחלת חלקם של הגבאים בבתי הכנסת בגופנית?
ב. "דחנקתיה אומצא" (=שחנקה אותו אומצת בשר) – בתשובה לאיזו שאלה נאמרו דברים אלו?
ג. בנוסח ברכת המזון של עדות המזרח כלולה ברכה מפורטת המכוונת לבעל הבית. מהו המקור לברכה זו?
ד. "טעה ולא הזכיר של ראש חודש בתפילה מחזירין אותו, בברכת המזון אין מחזירין אותו". מה פשר ההבדל ביניהן?
ה. מאפיין בולט בהווי קריאת התורה אצל התימנים הוא "התיקון הכללי", דהיינו, כל הציבור "מתנפל" על בעל הקריאה השוגה בניסיון לתקן את שגיאתו. היכן מצאנו תופעה זהה בענייננו?
תשובות
1. על מי נאמר:
א. הנעקרת ע"י הפועלים היא ברכת "הטוב והמיטיב" בברכת המזון, שהיא אליבא דרב יוסף לא מהתורה, ולכן אין להקדיש לה זמן על חשבון המעסיק, מ"ו. 6 למטה.
ב. על הפרסיים: "שאני פרסאי דמחוי ליה במחוג", מ"ו: מתחת לאמצע העמוד.
ג. "מעשה ברבי אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה", מ"ז: 12 למטה.
2. באיזה עניין נזכר:
א. אמר רב אשי באוכלי פירות גנוסר שנו, מד. 7 למעלה.
ב. "עיר אחת היתה בארץ ישראל וגופנית שמה שהיו בה שמונים זוגות אחים כהנים נשואים לשמנים זוגות אחיות כהנות, מד. באמצע העמוד.
ג. דג קטן מליח פעמים שהוא ממית בשבעה, בשבעה עשר ובעשרים ושבעה (רש"י: ביום שבעה ימים למליחתו או ביום שבעה עשר או ביום עשרים ושבעה), מ"ד: 5 מהסוף.
3. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. העיר היא גופנית, שבה חיו שמונים זוגות אחים כהנים שהיו נשואים ל-80 זוגות אחיות כהנות, מ"ד. 10 מעל למשנה.
ב. "... אמר ליה (ינאי המלך לשמעון בן שטח) חזית כמה יקרא עבדינן לך אמר ליה לאו את מוקרת לי אלא אורייתא היא דמוקרא לי", מ"ח. 4 לפני ההתרחבות.
4. מניין ש:
א. "רבין ואביי הוו קא אזלי באורחא... אמר מדסליק האי מרבנן ממערבא גס ליה דעתיה...אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אין מכבדין אלא בפתח שיש בו מזוזה", מ"ז. 1 למעלה.
5. מה המשותף ל:
א. שלושתן הן סוגי אמן שאין עונים אותה בדרך זו, מ"ז. מתחת לאמצע העמוד.
ב. כל אחד מהם תיקן לישראל חלק מברכת המזון, מ"ח: 7 למעלה.
ג. "וכל כך למה" (הפליגו שואבות המים בדיבור עם שאול)? , מ"ח: 11 מהסוף.
6. השלם:
א. "פוק חזי מאי עמא דבר ", מ"ה. 4 למעלה.
ב. "בוצין בוצין מקטפיה ידיע", מ"ח. 9 למעלה.
ג. לא הסריחו, ניתנו לקבורה, מ"ח: 14 מלמעלה.
ד. "אין עושין מצוות חבילות חבילות", מ"ט. 4 לפני ההתרחבות.
7. שונות:
א. היות שבעיר זו היו שמונים זוגות אחים כהנים נשואים לשמונים זוגות אחיות כהנות, (מ"ד. 10 מעל למשנה), הרי בנסיבות אלה קשה יותר היה עבורם לבחור את הכהן הזכאי לעלייה לתורה!
ב. "'והשותה מים לצמאו' וכו' לאפוקי מאי?", מ"ד: שורה אחרונה.
ג. "יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא...ויצלח מאד בכל נכסיו... מעתה ועד עולם", מ"ו. בשליש העליון.
ד. "תפלה דחובה היא מחזירין אותו, ברכת מזונא, דאי בעי אכיל אי בעי לא אכיל (שאם רוצה אוכל אם רוצה אינו אוכל) אין מחזירין אותו", מ"ט: 15 למעלה.
ה. "רפרם בר פפא איקלא לבי כנישתא דאבי גיבר קם קרא בספרא ואמר ברכו את ה' ואשתיק ולא אמר המבורך אוושו כ"ע ברכו את ה' המבורך", נ. 4 לפני המשנה.
המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]
