כי מיפטרי רבנן
יומא עא ע"א
"אתי משלח, מצאו בשוק לכהן גדול, אומר לו: אישי כהן גדול! עשינו שליחותך. מצאו בביתו, אומר לו: מחיה חיים, עשינו שליחותו.
אמר רבה: כי מיפטרי רבנן מהדדי בפומבדיתא אמרי הכי: מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים וטובים ומתוקנין".
מי הם אותם רבנן שבפומבדיתא שעליהם שח רבה?
אמרו במסכת שבת דף קנג ע"א: "אמר ליה אביי לרבה: כגון מר, דסנו ליה כולהו פומבדיתאי, מאן אחים הספידא? - אמר ליה: מיסתיא את ורבה בר רב חנן". רבה, אביי, ורבה בר רב חנן, היו היחידים שלא היו בכלל "רמאי דפומבדיתא" (מסכת בבא בתרא דף מו ע"א) – שלא היו בכלל שונאיו של רבה. רבה בר רב חנן לא היה גר בפומבדיתא, אלא היה מגיע תדיר ללמוד תורה לפני רבה רבו, כדברי הגמרא במסכת עירובין דף נא ע"ב: "רבה בר רב חנן הוה רגיל דאתי מארטיבנא לפומבדיתא, אמר תהא שביתתי בצינתא". ובמסכת עירובין דף סח ע"א: "אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: מבואה דאית ביה תרי גברי רברבי כרבנן לא ליהוי ביה לא עירוב ולא שיתוף? אמר ליה: מאי נעביד? מר לאו אורחיה, אנא טרידנא בגירסאי, אינהו לא משגחי".
ואמרו במסכתות ראש השנה דף יח ע"א; ויבמות דף קה ע"א: "רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין. תנו רבנן: משפחה אחת היתה בירושלים שהיו מתיה מתין בני שמונה עשרה שנה. באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי. אמר להם: שמא ממשפחת עלי אתם, דכתיב ביה וכל מרבית ביתך ימותו אנשים".
מבואר איפוא שרבה ואביי נצרכו במיוחד לברכה זו על: 'חיים ארוכים וטובים ומתוקנין'. ולהיותם כהנים היה חביב עליהם הכינוי "מחיה חיים" שהיה נאמר בפני הכהן הגדול.
גם בהמשך הסוגיה מצויים דברי אמורא השייכים במיוחד למאורעותיו הוא: "כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. וכי יש שנים של חיים ויש שנים שאינן של חיים? - אמר רבי אלעזר: אלו שנותיו של אדם, המתהפכות עליו מרעה לטובה".
ואמרו במסכת תענית דף כה ע"א: "רבי אלעזר בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא... (רש"י: היה דחוק ועני) כי אתער אמרו ליה: מאי טעמא קבכית וחייכת? - אמר להו: דהוה יתיב עמי הקדוש ברוך הוא, ואמרי ליה: עד מתי אצטער בהאי עלמא?!". ובהמשך הגמרא נאמר שהיה שרוי בדוחק זה עד רוב שנותיו לפחות. רבי אלעזר איפוא היה מצטער ותאב כל ימיו אימתי יהפכו עליו שנותיו הקשות מרעה לטובה.
