סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 861
 

"נויי סוכה המופלגין ממנה ארבעה"

סוכה י ע"ב

סוכה שמשתלשלים מן הסכך נויי סוכה שהם בעצם פסולים לסכך, אילו אותם נויי סוכה היו בתוך ארבעה טפחים מהסכך היו אותם נויים מתבטלים לסכך, אבל כיון שאותם נויים מופלגים ארבעה טפחים מן הסכך, נחלקו בגמ' האם גם בזה אנו אומרים שנויי הסוכה מתבטלים לסכך הכשר והסוכה כשרה או דלמא לא. רב נחמן סבר: שסוכה כזו כשרה. ורב חסדא ורבה בר רב הונא סברו: שהסוכה פסולה. מספרת הגמ' מעשה שהיה: רב חסדא ורבה בר רב הונא נקלעו לביתו של ריש גלותא בסוכות, רב נחמן אב בי"ד היה בביתו של ראש הגולה(רש"י) הלין אותם בסוכה כזו שנוייה היו מופלגים ארבעה מן הסכך, נכנסו אותם אמוראים לסוכה ולמרות שלדעתם היא פסולה, לא אמרו דבר לרב נחמן. שאל אותם: האם חזרתם בכם משיטתכם? אמרו לו: אנו שלוחי מצוה [להקביל פני ראש הגולה (רש"י) ופטורים מן הסוכה, אבל דעתנו תקפה שסוכה כזו פסולה. נשאלת השאלה: כאשר רב נחמן הלין באותה סוכה, ידע שהם סבורים שהסוכה פסולה, כלום לא חשש מן האיסור של "לפני עוור", ואם הם לא ישימו לב שהנויים מופלגים ארבעה הם ישנו לשיטתם מחוץ לסוכה, שהרי רק אח"כ נודע לרב נחמן שהם פטורים מן הסוכה, משום שלוחי מצוה, משמע שקודם לכן חשב שהם חייבים בסוכה. עמד על שאלה זו הריטב"א וחידש בעקבות קושיא זו חידוש עצום בשם יש אומרים: אדם שסבור על דבר מסויים שהוא מותר, מותר לו גם להאכיל את חברו הסבור שהדבר המסוים הזה אסור ע"פ דין, ואין בזה חשש של "לפני עוור", משום שיש להסתכל לפי הנותן ולא לפי המקבל. אבל הריטב"א בעצמו לא סובר כמו היש אומרים. ולכן הוא ממשיך ואומר: שבעצם כאשר אדם יודע שחברו מקפיד בדבר יש איסור להאכיל אותו אם הוא אינו יודע שהדבר אותו הוא מתכונן לאכול או לעשות הוא הדבר האסור ע"פ דעתו של האוכל, וכאן מדובר באופן שנויי הסוכה המופלגים ארבעה היו לעיני האמוראים, אין כאן שום הכשלה, רב נחמן סמך על כך שרב חסדא ורבה בר הונא יביטו על הסכך ויראו שנויי הסוכה מופלגים ארבעה, ואף אחד לא מכריח אותם לאכול, אבל אם היה זה באופן כזה שהאמוראים לא היו יודעים שמדובר בסוכה פסולה, לפי דעתם, היה אסור על רב נחמן להלינם באותה סוכה. והריטב"א מוכיח את שיטתו מגמ' מפורשת במסכת חולין. יש שרוצים לתלות מחלוקת ראשונים זו עם השאלה שמעורר רע"א בהגהותיו לשו"ע אור"ח סמן רע"א בהל' שבת: אדם המקבל על עצמו שבת בעוד היום גדול, חלים עליו כל דיני שבת, האם מותר לאדם כזה שכבר קבל שבת להורות לאדם אחר שעדיין לא קיבל שבת לעשות מלאכה עבורו, והרי זה לכאורה תלוי באותה שאלה האם אזלינן בתר הנותן או בתר העושה.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)