סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 862

 

"מצות אזוב שלושה קלחים ובהם שלושה גבעולים ר"י אומר מצות אזוב שלושה גבעולים ושייריו שנים וגרדומיו כל שהוא"

סוכה יג ע"א


האזוב שמזים על פני המת שלישי ושביעי, לכתחילה יש לקחת שלושה גבעולים, אבל גרדומיו כל שהוא, גרדומיו הכוונה שכבר הזו עם אותו אזוב כמה פעמים והאזוב נשבר ונפחת עדיין כשר אותו אזוב להזיה.

תוס' מביאים גמ' שגם לגבי ציצית הדין כך, למרות שלכתחילה יש שיעור באורך חוטי הציצית, אדם שלבש ציצית כשהחוטים ארוכים כשיעור, ואחר שלבש את הטלית הציציות התקצרו ומעתה אין בהם את האורך הדרוש, אעפ"כ אנו אומרים גרדומי תכלת, דהיינו: שיירי תכלת, כשרים.

החת"ס בתשובותיו בחלק יור"ד תשובה רנ"ו מביא שאלה עצומה ששאל אותו הגאון רבי שלמה קלוגר אב"ד ברוד. "במה שונה שמכשירים גרדומי אזוב ומכשירי תכלת, ואין מכשירים גרדומי שופר וגרדומי לולב." ז"א שרבי שלמה קלוגר שאל את החת"ס: מדוע לא מצאנו שלולב שנפחת שיעורו אחר נטילה יהיה כשר גם כאשר הוא עתה פחות משיעור, כשם שמכשירים גרדומי תכלת וגרדומי אזוב, ונאמר שגם גרדומי לולב כשרים, ומה שמצריכים שאורך הלולב יהיה דווקא ג' טפחים וטפח נוסף כדי לנענע יהיה זה רק בתחילת המצוה, אבל אם אחר שנעשתה המצוה בלולב נפחת שיעורו, מדוע יגרע הלולב מהאזוב והתכלת, וכך גם לגבי שופר ששיעורו כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן טפח, נאמר שאחר השימוש הראשון בשופר יהיה עדיין כשר אפי' אם יפחת שיעורו משום גרדומי שופר.

החת"ס מנסה להבדיל בין גרדומי תכלת לבין גרדומי שופר ולולב, אבל החילוק הזה עדיין לא מתיישב לגבי גרדומי אזוב, וכך מסיים החת"ס "אך קושית הרב עצומה מגרדומי אזוב דדומה ממש ללולב ושופר ואפי' הכי כשר. וצריך עיון: מאי שנא מלולב ושופר, ואולי שאני שינויי טהרה דטפי עדיף כדקי"ל בנטילת ידיים ומי שדעתו רחבה מדעתנו ישמיענו תי' הגון ונקבל באהבה."

תירוץ עמוק על הקושיא העצומה של רבי שלמה קלוגר מופיע בספר "אור שמח" על הרמב"ם לגאון המפורסם רבי מאיר שמחה אב"ד דווינסק. האור שמח נמצא בהל' לולב בפ' ז' הל' ח' היסוד של גרדומים נובע מכך שיש בקיום המצוה משך זמן, אזוב שכבר טיהר אדם אחד יכול לטהר גם את האחר, משום שכבר חל עליו שם של גרדום, כך גם לגבי ציצית, ואין להתפלא על כך שאדם מסוים נטהר באזוב קטן, ואילו זה שקדם לו היה עליו להיטהר באזוב גדול, אנו מוצאים הבדל בין שני האנשים. אדם זה שנטהר באזוב גדול, נטהר בבוקר, ואילו זה שנטהר באזוב הקטן נטהר אחריו מובן מדוע מספיק לטהרתו גם אזוב קצר, כך גם לגבי ציצית, הבגד שבתחילת ברייתו נקשר עם חוטי ציצית ארוכים יכול מעתה להיפטר גם עם חוטים קטנים, ואין לתמוה ע"כ כיצד יתכן שבגד שחייב בציצית יפטר בחוטים קטנים, משום שבגד זה עצמו כבר נפטר באותם חוטים, וכיון שכך אנו מבינים את ההבדל בין הבגד שהיה עליו להיפטר עם חטים גדולים לבין הבגד שנפטר עכשיו עם חוטים קטנים.

אבל לגבי לולב ושופר אין הבדל בין לולב בבוקר לבין לולב אחר הצהרים, ואין שום חלות דין המבדילה בין אדם שנטל לולב בשחרית בבוקר, לבין למי שנטל אחה"צ, שניהם יצאו את אותה מצות לולב, כך שאם נאמר שאדם שנטל לולב בבוקר ואח"כ נפחת הלולב יוכל אחריו אדם אחר לצאת בלולב קטן, יהיה בזה דבר תימה, כיצד יתכן ששיעור הלולב משתנה לפי הלוקחים, לזה צריך דווקא לולב גדול שלשה טפחים, ואילו לשני מספיק לולב קטן, והרי השני שנטל את הלולב אין בנטילתו המשך לנטילת הראשון, הוא כאילו נוטל לבדו, שהרי אין הבדל בין הנוטל בבוקר לבין הנוטל אחה"צ, שניהם התחייבו בבת אחת וכל אחד מהם יוצא ידי חיובו בשעת נטילה, מה הקשר בין זה שנטל את הלולב בבוקר, לזה שנטל אחה"צ, כדי שיפטר זה שנוטל אחה"צ בלולב שונה מזה שנפטר בבוקר, כך גם לגבי שופר, ולכן אין לדמות גרדומי אזוב ותכלת לגרדומי לולב ושופר.

בחוגי הישיבות רווחת השמועה שהגאון המפורסם רבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל כאשר היה רוצה לאמוד על עומק שכלם של הבאים להיבחן אצלו היה מבקש מהם שיסבירו לו את דברי רבי מאיר שמחה אלו באומרו שזה שמבין לאשורם את דברי האור שמח הללו חזקה עליו שמציב בכשרונותיו מימד של עומק.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר