סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס – צמחים מטפסים

 

"הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס, וסיכך על גבן פסולה. ואם היה סיכוך הרבה מהן, או שקצצן כשרה" (סוכה, ט ע"ב).


שם עברי: גפן היין                  שם באנגלית: Common Grape Vine               שם מדעי: Vitis vinifera
שם עברי: דלעת הבקבוק       שם באנגלית: Bottle Gourd                               שם מדעי: Lagenaria vulgaris
שם עברי: קיסוס החורש         שם באנגלית: Common Ivy                               שם מדעי: Hedera helix


הנושא המרכזי: אקולוגיה ומבנה צמחים מטפסים


המשנה המובאת בסוגייתנו מונה שלושה מיני צמחים שהמשותף להם הוא היותם צמחים מטפסים הניתנים להדלייה ויחד עם זאת הם בעלי עלים גדולים המספקים צל. בלשונו של רבינו יהונתן מלוניל: "... שהוא אלדא בלעז (הקיסוס), ולהכי נקט הני לפי שיש להם צל גדול והוא הדין לכל המחובר לקרקע דפסול וכו'". המאירי כתב: "... והוא הדין לכל מחובר ומדכתיב באספך מגרנך ומיקבך דבר הנאסף מן הגורן ומן היקב, אלא שהוא תופש את אלו מפני שדרכם בזמורות ארוכות שאדם יכול להדלותם כרצונו על כל משך הסוכה וכו'".

שתי תכונות אלו של כושר טיפוס וקיומם של עלים גדולים קשורות, בהרבה מקרים, זו לזו. צמחים מטפסים רבים גדלים בחורש או ביערות סבוכים (למשל יערות גשם)(1) והטיפוס משמש אותם כאמצעי להגיע אל האור. צוואר הבקבוק של צמחים אלו איננו אספקת מים אלא אור, שהרי בתי גידול מסוג זה מתפתחים בחבלי ארץ הזוכים לכמויות משקעים גדולות. בתנאים אלו הצמח "מרשה לעצמו" לאבד מים דרך עליו הגדולים בתמורה לייעול קליטת האור. המטפסים אחראים למבנה הסבוך של החורשים הלחים בארץ ובעולם (תמונה 1). הגפן (תמונה 2) והדלעת (הכוונה לדלעת הבקבוק) (תמונה 3) הם צמחים מבוייתים אך שימרו את תכונות צמחי הבר מהם התפתחו. רבים מבני משפחת הדלועיים עליה נמנית דלעת הבקבוק מטפסים בעזרת קנוקנות כמו למשל דלעת הנחש (תמונה 5) הקיסוס (תמונה 4) הוא צמח בר הגדל בחורשים לחים בצפון הארץ אך משמש גם כצמח נוי בארצות רבות.    
 

           
תמונה 1.  אלון שנופו כוסה במטפסים      תמונה 2.  הדלה עליה את הגפן 
סוכת גפנים בגן הבוטני בירושלים       

 

           
תמונה 3.  דלעת מטפסת על עוזרר קוצני – צילם שי מוסקוביץ'   תמונה 4.  בית מכוסה בקיסוס - הולנד         צילם: VWAmFot

 


 
תמונה 5. דלעת הנחש מצויה - עלה וקנוקנות

 
גופם של המטפסים התפתח לממדים החורגים מן הפרופורציות המקובלות: הענפים ארוכים, דקים וגמישים, ואינם מסוגלים לשאת את גופו של הצמח בכוחות עצמם. בעיית העדר היציבות המכנית של גבעולי המטפסים נפתרה בהתפתחותן של מערכות-היאחזות. מערכות כאלה נוצרו מאיברים שונים של הצמח: מגבעולים בעלי כושר פיתול וכריכה, מקנוקנות שהן גבעול כמו בגפן (תמונה 6), מעלים, מפטוטרות (2)  של עלים (למשל בזלזלת – תמונה 7) או מעלי-לוואי כמו למשל הקיסוסית. בתמונה 8 ניתן לראות כיצד נבט צעיר של קיסוסית "ניווט" לעבר גזע אורן ומתחיל לטפס עליו. שיטות נוספות הן שיכים(3), קוצים (לדוגמה: ורד, פטל) או פילוקלדים(4) כמו באספרג, המתפתחים על הגבעול ועל העלים ומאפשרים לענפי הצמח להיאחז בצמחים הגבוהים מהם. במינים אחדים כמו למשל בקיסוס קיימת התפתחות של שורשים (תמונה 9), בצד המוסתר של הגבעול הצעירים, הנצמדים לקירות ולסלעים מחוספסים, על-מנת להעלות את הגוף לגובה ולעגנו שם. מגע הגבעול במצע, או הלחות הרבה המצויה שם, מזרזים את יצירת שורשי האחיזה. משחודרים השורשים לתוך המצע, הופכים הם לשורשי-הזנה.
 

             
תמונה 6.  גפן היין - קנוקנת   תמונה 7.   זלזלת הקנוקנות    

  

           
תמונה 8.  קיסוסית -  בתחילת הטיפוס   תמונה 9.  קיסוס - שורשי אחיזה       מקור

   
 


(1) התאור הכללי שהצגתי מתייחס לחברות צמחים בעולם אך בארץ צורת חיים של מטפסים אינה בלעדית לחורש. כשליש מסוגי המטפסים בארץ הם צמחי מדבר ונאות מדבר. שליש אחר הם צמחי-חורש אמיתיים, בעוד שהשליש הנותר מורכב מסוגי מטפסים המצויים הן בבתי-גידול צפופים והן בבתי-גידול פתוחים. יחד עם זאת ניתן לראות שאחוזי הכיסוי על ידי מטפסים בחורשים הלחים גדול בהרבה מאשר בבתי גידול פתוחים.
(2) הפטוטרת היא החלק הצר של העלה המחבר את גוף העלה לענף או לגבעול הראשי של הצמח.
(3) זיפים קשים למחצה. להרחבה במונח זה ראה מאמרו של א. שמידע. 
(4) ענף שטוח בצבע ירוק המתפקד כעלה.

 

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 8 (עמ' 66-70).

לעיון נוסף:

"קוצים, קוצים" - על קוצים בישראל, כתב: פרופ' אבי שמידע , 2006.
באתר "צמח השדה": "דלעת נחש מצויה", "זלזלת הקנוקנות", "קיסוס החורש".
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר