סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 863
 

"אמר רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה"

סוכה כ ע"ב

הגמ' בדף כא: מוסיפה על סיפור זה "תניא א"ר שמעון משיחתו של ר"ג למדנו שני דברים שעבדים פטורים מן הסוכה, ולמדנו שהישן תחת המטה לא יצא יד"ח". שואלת הגמ': ולימא מדבריו של ר"ג, מדוע אמר ר"ש משיחתו ולא מדבריו. עונה הגמ': מנין שאפי' שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד, שנאמר: "ועלהו לא יבול". ביאור מעניין לאמירתו של רב ששיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד מופיע בהקדמתו של רבי אהרן וולקין אב"ד פינסק לספרו בית אהרן על מס' בב"מ. בהקדמתו מביא שם שזכה לפגוש יהודי ישיש שזכה ללמוד תורה מהגר"א זי"ע, אותו ישיש מסר לרבי אהרן וולקין הסבר נפלא ששמע בצעירותו מהגר"א, נאמר בפרק שישי באבות שהתורה נקנית ב – 48 דברים, בין שאר הדברים נאמר: "במיעוט סחורה, במיעוט שינה, במיעוט תענוג, במיעוט שחוק, במיעוט דרך ארץ". מקובל להבין שהתנא מתכוון לומר שקנין התורה הוא כאשר ממעטים בכל הדברים הללו, כאשר ממעטים בסחורה ובשינה ובשאר דברים הרי זה קנין תורה, אבל הגר"א שולל את הפירוש המקובל, והוא טוען שקניין חייב להיות משהו חיובי, דבר אותו צריכים לעשות ולא דבר שיש להימנע מלעשותו כמו שאר הדברים המנויים שם שמיעת האוזן, עריכת שפתים וכיו"ב, ולכן סבור הגר"א: שהתנא מתכוון בדיוק הפוך, הרוצה ללמוד ושלימודו יתקיים בידו חייב לטבל את לימודו במיעוט שינה, במיעוט תענוג, מיעוט שחוק, ז"א הוא חייב להשתדל לישון, להתענג לשחוק וכדומה, משום שרק באופן כזה תלמודו יתקיים בידו, הלומד בלא הפסק סופו שיאלץ להפסיק ללמוד, ולכן תענוג השחוק הרי זה מקנייני התורה, ובין שאר הנוסחאות המובאות שם במשנה, ישנה גם נוסחה כפי שרש"י מביא במיעוט שיחה. וגם על כך טען הגר"א: שכוונת התנא שיש לעיתים להפסיק את קצב הלימוד ולשוחח בלימוד תורה, כדי שהלימוד יתקיים, וע"פ זה הסביר הגר"א את דברי הגמ' שלנו, שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד, היא נעשית לצורך הלימוד, התנאים הקדושים נאלצו מפעם לפעם להפסיק את לימודם האינטנסיבי ולשוחח בדברי תורה כדי שלימודם יתקיים בידם. וביאור דברי רב שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד, היא נעשית לצורך הלימוד, ואף היא אחד מן הקניינים מקנייני התורה.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)