קישוטי סוכה / הרב אריאל כהן

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

סוכה י ע"א-ע"ב

במשנה (סוכה י ע"א) נאמר: אם פירס סדין על הסכך כדי להגן מהשמש או מנשירת העלים, הסוכה פסולה.
הגמרא שם מבארת שאם פרס את הסדין כדי לקשט את הסוכה, הסוכה כשרה. בהמשך (י ע"ב) נחלקו האמוראים, מה הדין כשקישוטי הסוכה יורדים למטה מארבעה טפחים מהסכך (שיעור ארבעה טפחים: לגר"ח נאה 32 ס"מ לחזון איש 38.4 ס"מ)?
רב נחמן מכשיר את הסוכה, ורב הונא ורב חסדא פוסלים. הרי"ף והרמב"ם פסקו כרב הונא ורב חסדא. הסיבה הפשוטה היא שבמצב כזה הקישוטים כבר לא בטלים לסוכה.
מהסוגיה עולות שלוש הלכות:
א) פירס סדין כדי להגן מנשירת העלים או השמש הסכך פסול.
ב) אם פרס את הסדין לקישוט הסכך כשר.
ג) אם קישוטי הסוכה יורדים למטה מארבעה טפחים מהסכך הם כן פוסלים.

נבאר כעת את טעמם של ההלכות והיחס בניהם.

א) מדוע ובאיזו סוכה הפורס סדין פסול
רש"י (דף י. ד"ה הנשר) ורמב"ם (הלכות סוכה פרק ה הלכה יז): סדין הוא דבר המקבל טומאה שאי אפשר לסכך בו. לכן כל סוכה שפרס בה סדין, פסולה.
גאונים (מובאים בתוספות ד"ה פירס): בסוכה שצילתה מרובה מחמתה אין בעיה אם פירס סדין, כי יש סכך כשר גם ללא הסדין. סוכה שחמתה מרובה מצילתה ופרס סדין, הסוכה פסולה כי חלק ממה שמכשיר את הסוכה (כי צריך שתהיה צילתה מרובה מחמתה) הוא הסדין שפסול לסכך כי הוא מקבל טומאה.
רבינו תם (תוספות שם) והרא"ש (סוכה פרק א אות טז): גם אם צילתה מרובה מחמתה, אם פרס סדין כדי למנוע התייבשות של העלים או נפילה שלהם, הסוכה פסולה כי כשרות הסכך תלויה בסדין,לסדין יש חשיבות ואי אפשר לומר שהוא בטל לסוכה. אבל אם פרס סדין כדי להגן מהשמש או מהגשם הסדין בטל לסכך והסוכה כשרה.

ב) מדוע קישוטי סוכה כשרים, ומדוע כשיורדים למטה מארבעה טפחים פוסלים
רש"י (דף י: ד"ה פסלוה): כשתלה בשביל לנאות את הסוכה, הקישוט בטל לסכך ולכן לא פוסל. למטה מארבעה טפחים – אם הוא יושב מתחת לקישוט הוא לא יושב בסוכה אלא תחת אוהל שמפסיק. השפת אמת מבאר שרש"י לא הביא את הטעם שהקישוט פסול לסכך, כי לפי טעמו של רש"י גם אם הקישוט כשר לסכך עדיין יפסול את מי שיושב תחתיו כי מפסיק בינו לבין הסכך כאוהל.
רמב"ם (הלכות סוכה פרק ה הלכה יח): ברגע שהקישוטים מופלגים מהסוכה יותר מארבעה טפחים הוא יושב מתחתם ולא מתחת לסכך. הבעיה היא שהם דברים שלא מסככים בהם. הוא יושב בעצם מתחת לסכך פסול.
הרא"ש (פרק א אות טו ואות טז): קישוטי סוכה בטלים לסכך כי הם לצורך הסכך. הרא"ש סובר שלא מדובר רק בקישוטים אלא כל דבר שמועיל לשהות בסוכה, כמו סדין שנועד להצל או להגן מהגשם בטל לסכך הכשר ולא פוסל אותו. כשהסדין או הקישוט רחוקים מהסכך ארבעה טפחים הם כבר לא בטלים לסכך, ופוסלים בגלל סכך פסול, כמו שיטת הרמב"ם.

ג) מהו רוחב הקישוט שפוסל את הסוכה
הרמב"ם והרא"ש: מכיון שקישוט שיורד למטה מארבעה טפחים פוסל משום סכך פסול, נראה ששיעור הפסול יהיה כמו בסכך פסול, שפוסל את הסוכה רק כשרוחבו יותר מארבעה טפחים (כמבואר בגמרא סוכה יז ע"א). לכן גם אם הקישוט ירד למטה מארבעה טפחים, אם הוא לא ברוחב ארבעה טפחים הוא לא יפסול את הסוכה.
הרא"ה (הובא בפירוש הריטב"א על מסכת סוכה י ע"ב): קישוט סוכה שירד למטה מארבעה טפחים פוסל רק כשצילתו מרובה מחמתו – זאת אומרת שמכסה את רוב שטח הסכך. נראה שאפשר להסביר את שיטתו על פי שיטת רש"י. הבעיה היא שהוא יושב תחת אוהל ולא תחת סכך הסוכה, לכן רק כשהקישוט תופס את רוב שטח הסכך הוא נחשב כסכך נוסף על סכך הסוכה.
מהרי"ל (הובא בהגהות דרכי משה על הטור סימן תרכז אתו א): החמיר שלא לתלות שום קישוט סוכה מתחת לארבעה טפחים, שמא הקישוט יהיה רחב יותר מארבעה טפחים.

סיכום:
א) מדוע סדין פסול: רש"י - הוא סכך פסול. גאונים - פסול כשהוא משלים את שיעור הכשרות של הסכך. רבינו תם - פסול כשבא לשמור על כשרותו של הסכך. אבל סדין שבא להצל וכדומה, בטל לסוכה כמו קישוטי סוכה.
ב) מדוע נוי סוכה תחת לארבעה טפחים פסול: רש"י - היושב תחתיו לא יושב תחת הסכך אלא תחת אוהל בתוך הסוכה. רמב"ם ורא"ש - היושב תחתיו יושב מתחת לסכך פסול.
ג) איזה רוחב קישוט פוסל: רמב"ם רא"ש - ברוחב ארבעה טפחים. הרא"ה - רק כשצילתו מרובה מחמתו, כשתופס את רוב שטח הסכך. מהרי"ל- החמיר שלא להנמיך קישוטים מתחת לארבעה טפחים, מחשש שיהיו רחבים מארבעה טפחים.