הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"משנה וברייתא"
סוכה דף ד ע"א
דתנן: בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו - מבוטל. ביטלו - אין, לא ביטלו - לא. ותני עלה רבי יוסי אומר: תבן ואין עתיד לפנותו - הרי הוא כעפר סתם, ובטל. עפר ועתיד לפנותו - הרי הוא כסתם תבן, ולא בטיל.
1.
תוספות מסכת סוכה דף ד עמוד א:
בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל - כך היא הגירסא בכל הספרים כאן ובפרק חלון (שם דף עח:) דמייתי לה אמתניתין דחריץ שבין שתי חצירות מלא קש או תבן מערבין שנים ואין מערבין אחד מלא עפר או מלא צרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים והיא משנה במסכת אהלות פט"ו ולא כתב שם תבן אלא עפר או צרורות ומשום דמייתי לה הכא ובעירובין אתבן טעו להגיה הספרים תבן במקום עפר
ולא גרסינן נמי במסכת אהלות וביטלו בטל אלא טומאה בוקעת ועולה טומאה בוקעת ויורדת והיא היא דהא בהא תליא אלא שדרך הש"ס לקצר משניות של סדר טהרות כשמביאם
ואין [לומר] דהך דמייתי [הכא] ברייתא היא דאין לו להביא מן הברייתא כיון שיכול להביא מן המשנה וזה לשון המשנה בית שמילאהו עפר או צרורות וביטלו וכן כרי של תבואה וגל של צרורות...
בתוס' מובאים 2 כללים חשובים ומרכזיים:
1.1
דרך הש"ס לקצר משניות כשמצטט מסדר טהרות.
1.2
הגמרא מעדיפה לצטט ממשנה ולא מברייתא.
בפשטות שני הכללים הנ"ל קשורים זה בזה: מכיוון שעדיף לצטט ממשנה ולא מברייתא, לכן כשיש שינויי לשון עדיף לומר שאין זו ברייתא עצמאית אלא הציטוט הוא מהמשנה ובשינויי לשון.
2.
חידושי הריטב"א מסכת סוכה דף ד עמוד א:
דתנן בית שמלאוהו תבן או צרורות ובטלו מבוטל. ודאי שהגירסא במשניות כך היא כדברי רש"י ז"ל בית שמלאוהו עפר או צרורות, מיהו אין צריך למחוק הגירסא בכאן, שדרך התלמוד לפחות ולשנות מלשון המשנה כמו שכתבנו בהרבה מקומות,
ובהא נמי בעיקר המשנה שנינו שמלאוהו עפר לאשמועינן דעפר נמי בעי ביטול ולמעוטי עפר סתם דרבי יוסי,
וכיון דידע תלמודא שכן הדין בתבן דסגי ליה בביטול נקט במתניתין תבן לאשמועינן האי דינא דלתבן סגי בביטול אפילו לרבנן, ...
הוא מדגיש שדרך התלמוד לא רק לקצר מלשון משנה אלא גם לשנות [להחליף מילים - "תבן" במקום "עפר"]. ונראה שהוא לא מגביל זאת לסדר טהרות בלבד כדברי תוס'!
3.
פני יהושע מסכת סוכה דף ד עמוד א:
בתוספות בד"ה בית שמלאוהו כו' עד סוף הדיבור. בספרי המשניות שבידינו יש נוסחא אחת דגרסי תבן או צרורות כגירסת רש"י,
אלא דלענ"ד נראה ליישב שיטת רש"י אף לגרסת התוספות דלא מצי לאתויי ממתניתין וניחא ליה לאתויי מברייתא דדייק טפי.
הוא מעיר שבאמת לפעמים עדיף לצטט דווקא ברייתא ולא משנה, כאשר מהברייתא ניתן להוכיח באופן יותר ברור!
4.
המשך דבריו:
... ודאתינן עלה מיהא דאף לגירסת התוס' מצינן למימר דהאי תבן או צרורות ברייתא היא, והא דלא מייתי מתני' היינו משום דא"כ הוי משמע דבכרי של תבואה נמי מדמה להו מש"ה מייתי הך ברייתא דלא קתני כרי של תבואה אלא תבן או צרורות דבהנך דמי סוכה לטומאה ולא בכרי של תבואה כדפרישית וכמו שכתב הר"ן ז"ל. ועוד דבמתניתין דאהלות לא גרסינן ובטלו מבוטל כמ"ש התוס' בעצמו, וא"כ לא שייך למידק כלל הא לא בטלו לא דעיקר מתניתין לא אתא אלא לאשמעינן במה מבוטל אלא דנקיט לא זו אף זו דאפילו בכרי של תבואה מהני הביטול אף לקולא וכהך כלים שבצרן כדקתני בהדיא, וא"כ אפשר דאין עתיד לפנותו נמי ובטלו קרי ליה משא"כ בברייתא דקתני בהדיא ובטלו מבוטל ולא קתני כרי של תבואה בהדייהו אלמא דלא קתני לה אלא לדיוקא דלא בטלו לא, כן נראה לי נכון.
הוא מסביר שגם מבחינת תוכן הדברים יותר ברור להוכיח מהברייתא ולא מהמשנה - בהנחה שבאמת מדובר בברייתא ולא במשנה מסדר טהרות.
5.
המשך דבריו:
אלא דבלא"ה נראה לי דלא שייך לשון ותני עלה אלא דתני ברייתא עלה דמתני' ולא מברייתא לברייתא וא"כ על כרחך צריך לפרש כפירוש התוספות או כגירסת המשניות כגירסת רש"י ודוק היטב:
הביטוי "ותני עלה" - שמובא בסוגייתנו על המשנה/ברייתא המדוברת - מתאים כשמביאים דברי ברייתא שמוסבים על דברי משנה ולא על דברי ברייתא!
6.
המשך דבריו:
... ולפענ"ד נראה דלא ניחא להו להתוספות במה שפרש"י דנקיט עפר סתם משום כחו דר' יוסי כו' דאע"ג דאשכחן כה"ג טובא דאשמעינן כחא דהתירא טפי אפילו דלא כהלכתא היינו בפלוגתא דתנאי גופא במשנה או בברייתא,
משא"כ הכא דסתמא דתלמודא נקיט לה טפי הו"ל למימר עפר ואין עתיד לפנותו להודיעך כחן דרבנן דפסלי בסוכה,
במחלוקת תנאים במשנה או בברייתא יש לפעמים שמדגישים במשנה או בברייתא את השיטה המתירה - "כח דהיתרא עדיף", אבל לא בשיקולי הגמרא עצמה ["סתמא דתלמודא"]!!!
