דיוק וחידוש ברש"י

מסכת סוכה דף ד

עמוד א - ב

רש"י ד"ה על פני כולה. שמגיעין ב' ראשי האיצטבא לב' דפנות הצדדין ואיצטבא הוא בנין אבנים וטיט אם יש בה באיצטבא שיעור הכשר סוכה קטנה שבעה טפחים ומשהו דהיינו ראשו ורובו ושלחנו:
(ע"ב)רש"י ד"ה ובנה בה עמוד גבוה עשרה. רחוק מן דפנות הרבה ובו הכשר סוכה שיש בראשו שבעה ומשהו על שבעה ומשהו:
רש"י נקט שבעה טפחים ומשהו והרי בגמ' בדף טז ע"ב איתא שבעה טפחים, וכן איתא ברש"י שם ד"ה ומוקי לה בפחות מג' סמוך לדופן. השני במקצוע וכי אמרינן לבוד איכא דופן שבעה וזה משך סוכה קטנה כדי ראשו ורובו: (ויש להעיר שכתב רש"י כדי ראשו ורובו , ולא כתב ושולחנו),
עוד איתא ברש"י בדף יט ע"א ד"ה והא בעינן הכשר סוכה. שהיא שבעה טפחים דעל כרחך סוכה באפי נפשה היא ומובדלת מזו: וד"ה מהו דתימא. כיון דלא ממשיך דופן שני בהדה מוכח מילתא דבאפיה נפשה היא והא לית בה שבעה טפחים בהכשר סוכה: וא"כ מדוע כתב כאן רש"י ומשהו, וכן הקשה המהרש"א,
אמנם גם תוספות בדף ז' ע"א מביאים את שיטת רש"י כמו שמובאת כאן שבעה ומשהו, וז"ל תוס' בד"ה עושה לו טפח שוחק. קנה וכו' כדפירש בקונטרס כדי שיהא רוב דופן דשיעורו בשבעה טפחים ומשהו וכו' ובפני יהושע מיישב דרק כאן בסוגיתינו נקט רש"י ומשהו, היות ומדובר בעמוד שאין לו דפנות, ואמרינן דמושכים כאילו את המחיצות התחתונות כלפי מעלה להכשיר הסוכה וכנגד מקום דפנות אלו צריך את ה"משהו" הנוסף על שבעה, אבל יש שדוחים תירוץ זה מפני שגם תוס' הביאו שיטת רש"י זו לשיעור סוכה קטנה כדלעיל, ושם אי אפשר ליישב בדרך זו, וגם יישוב זה טוב רק לגבי עמוד גבוה עשרה ולא גבי אצטבא שבע"א שיש לה דפנות מהצדדים, וברמב"ם פסק וכך גם נפסק להלכה בשו"ע דהשיעור הוא שבעה על שבעה,
ונראה לומר דשיטת רש"י ג"כ דחלל הסוכה מבפנים צריך להיות שבעה על שבעה בדיוק, דכך כותב רש"י ברוב המקומות וכן באותו הדף (דף ז' ע"א) שתוס' מביא שיטת רש"י שבעה ומשהו, רש"י עצמו כותב משך הסוכה שבעה, וכשכותב שבעה ומשהוא כוונתו לתוספת כנגד משך הדופן מבחוץ,
ואולי אפשר ליישב מלשון רש"י שכתב דהיינו ראשו ורובו ושולחנו - כאן - ולמה הזכיר דווקא כאן את הסיבה לגודל שבעה, והוא מפני שאין כאן מחיצות מכל הצדדים הרי שאין לדף השולחן שגדלו טפח על מה שיסמוך ולמה שיתחבר (דכשיש דופן מתחבר השולחן לדופן כעין דף) ולכן כאן צריך משהו כנגד רגלי השולחן שלא יפחתו ממקום שבעה על שבעה, (דיש מו"מ באחרונים דהרי מקום לישיבת אדם הוא אמה על אמה, וכנגד שולחן טפח היה די לומר שש על שבע ולמאי צריכים שבעה על שבעה כדי שיהיה ראוי לשום השולחן בכל צד שיחפוץ דאז הוי כעין תדורו) וא"כ באיצטבא שהיא גבוהה מפני הקרקע ויש לה רק שלוש דפנות הרי שכנגד דופן רביעי אי אפשר לשים שולחן כי אין לו על מה שיסמוך, הרי שצריכים משהו כנגד רגליו (משא"כ בסוכה קטנה שעומדת על קרקע ובודאי פרוצה מרוח אחת, יכול להניח גם בצד זה שולחן שנמשך קצת לתוך הסוכה) ועל כן בע"ב פירש רש"י שבעה ומשהו על שבעה ומשהו היות ואין שם דפנות כלל, ולכן צריכים משהו כנגד כל צד כדי לסמוך רגלי השולחן, 
ודברי תוס' אפשר לישבם כי מדבר על משך דופן הסוכה מבחוץ (ולא על משך חלל הסוכה) דהרי דופן זה של הקנה טפח שהוא לבוד לדופן של הצד השלם של הסוכה וע"כ עובי דופן זה המצטרף הוא ה"משהו".