טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

פת חטין ולא פת שעורין – שעורה

"ופליגא דרבי חנן, דאמר רבי חנן: כל הפסוק כולו לשיעורין נאמר. חטה דתנן: הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והן טמאין מיד; היה לבוש כליו, וסנדליו ברגליו, וטבעותיו באצבעותיו הוא טמא מיד, והן טהורין עד שישהא בכדי אכילת פרס, פת חטין ולא פת שעורין, מיסב ואוכלן בלפתן" (סוכה, ו ע"א). 

פירוש: ופליגא [וחלוקה], שמועה זו על שיטת ר' חנן. שאמר ר' חנן: כל הפסוק כולו לענין שיעורין להלכות רבות בתורה נאמר. "חטה" נאמרה כשיעור לענין שיעור הזמן בו חלה טומאת בית על אדם. דתנן [שכן שנינו במשנה]: הנכנס לבית המנוגע בצרעת הבית וכליו (בגדיו) מונחים על כתפיו, וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והן, החפצים והבגדים טמאין מיד. אך כאשר הָיָה לָבוּשׁ כֵּלָיו (בגדיו) וְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, הוּא עצמו טָמֵא מִיָּד, וְהֵן, הבגדים שעליו, טְהוֹרִים עַד שֶׁיִּשְׁהֶה בבית בִּכְדֵי שיעור הזמן של אֲכִילַת פְּרָס (חצי ככר לחם). וחצי ככר זה של פַּת חִטִּין הוא וְלֹא של פַּת שְׂעוֹרִין, שזמן אכילת פת חיטים מועטה מזו של פת שעורים. וזמן אכילתה משערים כשאוכל דווקא כשהוא מֵיסֵב ועסוק באכילה בלבד ולא בדבר אחר, וְאוֹכֵל בְּלִיפְתָּן. הרי שחיטה (אכילת פת חטים) היא שיעור בהלכה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: חיטה                      שם באנגלית: Wheat         שם מדעי: Triticum sp.

שם עברי: שעורה תרבותית    שם באנגלית:  Barley         שם מדעי: Hordeum vulgare


נושא מרכזי: הערך התזונתי והמרקם של לחם חיטה בהשוואה לשעורה
 

המאמר עודכן ומופיע במסכת ברכות (מא ע"א). לקריאה הקש\י כאן.

חיטת הלחם		שעורה תרבותית

גרגירי חיטה		גרגירי שעורה

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.