|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים – רימון מצוי
"גפן - כדי רביעית יין לנזיר. תאנה - כגרוגרת להוצאת שבת. רמון - דתנן: כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים. ארץ זית שמן - ארץ שכל שיעוריה כזיתים" (סוכה, ו ע"א)
פירוש: גֶּפֶן הוא השיעור כְּדֵי רְבִיעִית יַיִן לַנָּזִיר, שהנזיר האסור בשתיית יין, לוקה אם שותה אותו. תְּאֵנָה לענין שיעור כִגְרוֹגֶרֶת (תאנה יבשה) לְהוֹצָאַת שַׁבָּת, שכל מאכלי אדם, חייבים על הוצאתם בשבת אם היה גודלם כגרוגרת. רִמּוֹן אף הוא ללמדנו שיעור, כְּדִתְנַן [כפי ששנינו במשנה]: כָּל כְּלֵי בַעֲלֵי בָתִּים העשויים עץ, שִׁיעוּרָן להיטהר מטומאתם על ידי שבירה (שכן, כלי טמא נטהר מטומאתו בשבירה) אם יש בהם נקב כָּרִימּוֹנִים. ומה שנאמר "אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" דורשים: אֶרֶץ שֶׁכָּל שִׁיעוּרֶיהָ כַּזֵּיתִים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
|
 |
 |
 |
 |
|
| רימונים מפסיפס בית הכנסת במעון – המאה 5-6 לספירה |
 |
 |
רשימת מקורות:
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12, עמ' 118.
י. פליקס, עולם הצומח המקראי, עמ' 48.
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים , עמ' 171.
ויקיפדיה – ערך: רימון מצוי
D. Zohary and M. Hopf, Domestication of Plants in the Old World, third edition (Oxford: University Press, 2000), p. 170-171.
לעיון נוסף:
ויקיפדיה על חשיבותו הרפואית של הרימון.
י. פליקס, עולם הצומח המקראי, עמ' 48. על הרימון בספרות חז"ל.
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים , עמ' 171 על התפוצה של הרימון בארץ והממצאים הארכאולוגיים.
רימון מצוי באתר "צמח השדה"
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.