סקר
לקראת סיום מס' שבת





 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 864

 

"כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי"

סוכה כח ע"ב


הגמ' לומדת את מקור הדין "תשבו כעין תדורו". המרדכי מחדש על סמך המשנה והברייתא חידוש גדול שנפסק להלכה בשולחן ערוך [תר"מ סעי' ד']: מי שעשה סוכתו במקום שמצטער באכילה או בשתיה או בשינה, שאי אפשר לו לעשות אחד מהם בסוכה מחמת דמתירא מליסטים, או גנבים כשהוא בסוכה אינו יוצא באותה סוכה כלל אפי' בדברים שאינו מצטער בהם, משום דלא הוי כעין דירה שיוכל לעשות שם כל צורכיו". זאת אומרת, שבסוכה שאדם חושש לישון בלילה, לא יוכל לצאת בה אפי' ביום, שהרי נדרש מהמלה: "תשבו"- "כעין תדורו", וכשם שדירתו של אדם משמשת לכל הצרכים, לאכילה ולשינה, כך גם הסוכה חייבת להיות כזו שניתן יהיה גם לישון בה וגם לאכול בה, סוכה שא"א לישון בה, א"א לצאת בה יד"ח, אפי' באכילה. בעקבות דברי המרדכי מחדש התרומת הדשן למהר"י איסרלן שפוסק: שבסוכה קטנה 7 על 7 חייב האוכל בסוכה זו גם לישון באותה סוכה, ויצטרך אותו אדם לכפוף ידיו ורגליו ולישון, משום שאם לא כן לא ניתן יהיה לצאת באותה סוכה יד"ח גם באכילה, משום שסוכה שאינה ראויה לשינה גם אינה ראויה לאכילה.

החכם צבי בתשובות חולק בין על המרדכי ובין על תרומת הדשן וכך כותב החכם צבי בשאלה צ"ד: מה שאיתא במרדכי בפרק הישן דאם עשה סוכה במקום המצטער בשינה לא יצא ידי חובה כלל אפי' באכילה, אינו נראה לי כלל ד"תשבו כעין תדורו" לאו על אופן הסוכה קאי באיזה עניין תהיה עשויה אלא ע"פ הישיבה של האדם, באיזה עניין תהיה, וע"ז קאמר דתהיה כעין דירה, ואמנם אם עושה שתי סוכות אחת לאכילה והשניה לשינה אף שאותה של אכילה אינה ראויה לשינה מ"מ נפיק בה יד"ח אכילה, ולא כדברי הרב התרומת הדשן שאמר על שיעור סוכה של ז' טפחים, וע"פ דברי המרדכי הנ"ל יצטרך לישון באותה סוכה בכיפוף ידיים ורגלים ולא הוי מצטער בכהאי גוונא, ובאמת הדבר תמוה מאוד, והחוש מוכיח דאין לך צער גדול מזה ואחר בקשת המחילה מכבוד תורת הרב ז"ל: דמי שכופף ידיו ורגליו בשינתו הוי מצטער, ואעפ"כ יוצא באותה סוכה ידי חובת אכילה ואינו כדברי המרדכי". זאת אומרת: לדעת החכם צבי לא יתכן לישון בסוכה של 7 על 7 ואם חז"ל התירו סוכה כזאת משמע שאדם יוצא ידי חובת סוכה באכילה בלבד, ובלי החוב לישון באותה סוכה. ולכן דוחה החכם צבי את דברי המרדכי ופוסק: שגם בסוכה כזו שלא ניתן לישון מ"מ אפשר לצאת בה יד"ח אכילה. הגאון בעל האבני נזר באו"ח סי' תע"ט מ"ב מביא ראיה נפלאה לדברי המרדכי ונגד החכם צבי. בתחילת המסכת מתבאר שהשיעור של סוכה 7 על 7 הרי זה אליבא דב"ש וכדברי הגמ' שם מספיק בראשו ורובו אפי' בלי שולחנו, והנה בדף ט' במחלוקת בין ב"ש לב"ה לגבי סוכה ישנה ב"ש פוסלים וב"ה מכשירין. מביאה הגמ' את טעמם של ב"ש: משום שנאמר: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים", "סוכה העשויה לשם חג בעינן". שואלת שם הגמ': וב"ה לומדים מכאן היתר לעשות סוכה בחוה"מ ואילו ב"ש סוברים כר"א שאין עושים סוכה בחוה"מ. והנה אצלינו בדף כ"ז: אומר ר"א שני דברים: א. אין יוצאים מסוכה לסוכה ואין עושים סוכה בחול המועד, וחכמים אומרים: יוצאים מסוכה לסוכה ועושים סוכה בחול המועד, והגמ' מסבירה את דברי המחלוקת. ר"א לומד: מהפסוק: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים" – תעשה סוכה הראויה לשבעה, ואם הגמ' בדף ט' אמרה שדעתם של ב"ש כר"א שאין עושים סוכה בחול המועד על כרחך שדעתם של ב"ש גם שאין יוצאים מסוכה לסוכה, שהרי את שתי הדברים למד ר"א מן הפסוק: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים", מה הכוונה אין יוצאים מסוכה לסוכה. אומר רש"י: "לאכול בזו ולישן בזו". זאת אומרת: שלדעת בית שמאי: אי אפשר לאכול בסוכה זו ולאכול בסוכה אחרת, משום שאם יעשו כך יחסר במה שנאמר: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים" ואם בית שמאי הם אלו סבורים ששיעור סוכה זה על 7 על 7 כיצד יכול החכ"צ לומר ששיעור זה לא נאמר אלא לגבי אכילה ולא לגבי שינה, ואותו אדם שיש לו סוכה 7 על 7 הסתפק רק באכילה בסוכה הזו, ואילו לגבי שינה הוא יכנס לסוכה אחרת, הרי בית שמאי לשיטתו סבורים: שאין יוצאים מסוכה לסוכה, וכדברי רש"י לאכול בזו ולישון בזו, ואם בית שמאי מכשירים סוכה 7 על 7, על כרחינו שכוונתם שבאותה סוכה של 7 על 7 התקיימו גם האכילה וגם השינה, והרי לדעת החכ"צ לא ניתן לישון בסוכה של 7 על 7. ומכאן מוכח, טוען ה"אבני נזר": כדברי התרומת הדשן, שזה שיש לו סוכה של 7 על 7 חייב גם לישון בסוכה זו באופן של כפיפת הידיים והרגליים, ואין בזה גדר של מצטער ודלא כדברי הח"צ.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר