הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
אין הלכה כשיטה
סוכה ז ע"ב
אמר אביי: רבי, ורבי יאשיה. ורבי יהודה, ורבי שמעון ורבן גמליאל, ובית שמאי ורבי אליעזר, ואחרים, כולהו סבירא להו: סוכה דירת קבע בעינן.
רבי - דתניא, רבי אומר: כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות - פסולה.
רבי יאשיה - הא דאמרן.
רבי יהודה - דתנן: סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה - פסולה, רבי יהודה מכשיר.
ורבי שמעון - דתניא: שתים כהלכתן שלישית אפילו טפח. רבי שמעון אומר: שלש כהלכתן, ורביעית אפילו טפח.
רבן גמליאל - דתניא: העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, רבן גמליאל פוסל, ורבי עקיבא מכשיר.
בית שמאי - דתנן; מי שהיה ראשו ורובו בסוכה, ושולחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין.
רבי אליעזר דתנן: העושה סוכתו כמין צריף, או שסמכה לכותל, רבי אליעזר פוסל לפי שאין לה גג, וחכמים מכשירין. אחרים - דתניא, אחרים אומרים: סוכה העשויה כשובך - פסולה, לפי שאין לה זויות.
1.
אביי אומר שכל התנאים ברשימה סוברים שסוכה צריכה להיות "דירת קבע".
2.
הרשימה לא לפי הסדר הכרונולוגי של "סדר הדורות".
3.
אם כולם סוברים "דירת קבע", הרי שצריך להחיל את הכלל ש"אין הלכה כשיטה", ולמעשה ההלכה תהיה שסוכה צריכה להיות "דירת עראי":
4.
רי"ף מסכת סוכה דף ג עמוד ב:
אף על גב דקיימא לן דכל כי האי גונא שטה היא ולית הלכתא כחד מינייהו הכא איכא תרתי מינייהו דהלכתא נינהו
הרי"ף אומר שבאמת חל כאן הכלל שאין הלכה כשיטה, אבל לגבי שתי הלכות נקודתיות שמוזכרות לעיל כן נפסקה הלכה כמותם:
4.1
המשך דבריו:
חדא העושה סוכתו כמין צריף דקי"ל [סוכה דף י"ט ע"ב] מתני' יחידאה היא וברייתא איפכא תניא רבי אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין ולאו משום דסברי רבנן סוכה דירת קבע בעינן אלא היינו טעמא דפסלי רבנן דסברי שיפועי אהלים לאו כאהלים דמו ור"א סבר שיפועי אהלים כאהלים דמו
רבי אליעזר במשנה הוא כדעת חכמים בברייתא, והפסול של סוכה "כמין צריף" הוא לא בגלל שאיננה סוכת קבע אלא בגלל שאיננה כאהלים.
4.2
המשך דבריו:
ואידך מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית דקיימא לן [סוכה דף ג' ע"א] דהלכתא בהא כב"ש ולאו טעמייהו דב"ש משום דבעינן דירת קבע אלא טעמייהו משום דגזרינן שמא ימשך אחר שולחנו.
הדין של בית שמאי שפוסלים מי שיושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, לא יצא ידי חובתו, לא בגלל שצריך סוכת קבע, אלא מפני שגזרו שמא ימשך אחר שולחנו ויאכל לגמרי מחוץ לסוכה.
ויש לציין שהרי"ף כאן לשיטתו, שבית שמאי פוסלין גם בסוכה קטנה מחמת אותה גזירה.
5.
לפי הרי"ף יוצא שאמנם דברי בית שמאי ורבי אליעזר שהם ה"המבוגרים" ברשימה היו צריכים להופיע בתחילת הרשימה ובכל אופן הם מוזכרים דווקא בסוף הרשימה [אמנם לפני "אחרים"] מטעם מובן, שלגביהם ניתן כן לפסוק כמותם למרות שאין הלכה כשיטה.
6.
הערה: הכלל של אין הלכה כשיטה בדרך כלל תקף כשמוזכרים בגמרא הביטויים "אמרו דבר אחד", או: "כולהו סבירא להו" - כבסוגייתנו.
7.
הנימוק לכלל זה הוא:
הליכות עולם שער חמישי פרק ג
" ז. אין הלכה כשיטה. פירוש כל היכא שאומר בגמרא פלוני ופלוני סבירא להו כך הוא שיטה, וקבלה היא ביד הגאונים ז"ל דלית הלכתא כשיטה.
והטעם יש מי שאומר מפני שדרך חכמים לאחוז בדרך קצרה, ולפום דקא חזינא דקא מפרשי מאן דס"ל האי סברא ואמרי פלוני ופלוני אמרי כך ידעינן דמיעוט הם האומרים כך ורובא איפכא ס"ל (ואמטו להכי מפרשי שמועתייהו) [דלכך קא מפרשי שמועתייהו ואמטו להכי לית הילכתא כוותיהו], הילכך לית הלכתא כוותייהו, דמאן דס"ל איפכא הם הרבים ויחיד ורבים הלכה כרבים,
משמע מדבריו שכנראה גם בסוגייתנו יש יותר חכמים שסוברים "סוכה - דירת עראי" מאשר מספר החכמים שמובאים בדברי אביי שסוברים "סוכה - דירת קבע", ואם הכלל הוא שהלכה כרבים משמע שבאמת הלכה כאותה דעה שיותר חכמים סוברים כמותה אפילו שבדעת המיעוט גם יש יותר מחכם אחד - כבסוגייתנו!
8.
הערה: אביי מביא את דעת "אחרים" שסוכה היא דירת קבע. לפי זה חובה לומר ש"תנא קמא" במשנה הראשונה במסכת שסובר שסוכה גבוהה מעשרים אמה פסולה, ופירשו מהנימוק של סוכת ארעי הוא שלא כ"אחרים" שהוא "רבי מאיר", אלא כנראה "חכמים" או תנא אחר ש"רבי" קבעו כ"תנא קמא".
