סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

מדוע דנים לפי בית שמאי; "אמר רב... אמר רב..."

סוכה ט ע"א


משנה. סוכה ישנה, בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. ואיזו היא סוכה ישנה? כל שעשאה קודם לחג שלשים יום. אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנה - כשרה.
גמרא. מאי טעמא דבית שמאי? אמר קרא +ויקרא כג+ חג הסכות שבעת ימים לה' - סוכה העשויה לשם חג בעינן.
ובית הלל: ההוא מיבעי ליה לכדרב ששת. דאמר רב ששת משום רבי עקיבא: מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה - תלמוד לומר חג הסכות שבעת ימים לה'. ותניא, רבי יהודה בן בתירה אומר: כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסכה, שנאמר חג הסכות שבעת ימים לה', מה חג לה' - אף סוכה לה'. - ובית שמאי נמי מיבעי ליה להכי! - אין הכי נמי. אלא מאי טעמייהו דבית שמאי - כתיב קרא אחרינא: +דברים טז+ חג הסכת תעשה לך שבעת ימים - סוכה העשויה לשם חג בעינן. ובית הלל: ההוא מיבעי ליה לעושין סוכה בחולו של מועד.

הגמרא מחפשת מקור לדין של בית שמאי, ולכאורה יש לשאול, הרי באופן כללי אין הלכה כבית שמאי ומדוע הגמרא מחפשת מקור לשיטתם, אלא אם נאמר שהכוונה היא שעל ידי שנדע את המקור והסיבה לבית שמאי נבין טוב יותר מה המקור לבית הלל. אבל זה עדיין קשה.

התוס' כבר מתייחס לזה:
תוספות מסכת סוכה דף ט עמוד א:

הוא דן על הסיפא של המשנה שלדעתו מוסבת על דברי בית שמאי שדורשים כוונה לשם סוכה ואם אדם יתכוון לזה הרי שניתן להכשיר אפילו סוכה שנבנתה זמן רב [ויש אומרים אף שנים קודמות] לפני החג:

ואם עשאה לשם חג וכו' - אפילו לבית הלל נפקא מינה שאין צריך לחדש בה דבר ואפילו לא נפקא מינה אלא לב"ש יש לו לתנא לפרש במה נחלקו ולא שייך לאקשויי טעמא דב"ש אתא לאשמועינן אלא היכא דפליגי תנאי אליבא דב"ש ולא נפקא מינה מידי בפלוגתא אליבא דבית הלל כי ההיא דרבי אליעזר דמילה (שבת דף קלה.) ובפרק ארבעה אחין (יבמות דף כח. ושם) קשיא ובפ' קמא דביצה (דף ז:) וכולן פירשנו במקומם.

תוס' מסביר שבש"ס מקובל להקשות מדוע יש להסביר את בית שמאי רק אם מדובר במחלוקת תנאים אליבא דבית שמאי. אבל אם אמוראים דנים ביניהם בדברי בית שמאי הרי זה מקובל. אבל תוס' לא מסביר את הנימוק להבדל בין שני סוגי הסוגיות. לא ברור לי האם תוס' מתכוון בדבריו רק לעניין מחלוקות בין בית הלל לבית שמאי, בפשטות נראה שאמנם לזה מתכוון תוס', שהרי רק לגבי בית הלל ובית שמאי נקבע כבר בתקופת התנאים החלטה ברורה, שכעיקרון הלכה כבית הלל נגד בית שמאי.
ונראה לי להסביר את דברי התוס', שהתנאים בודאי ידעו את נימוקי בית הלל ובית שמאי ולכן קשה שתהיה מחלוקת תנאים בדברי בית שמאי שבין כך אינם להלכה, ורק במקרים כאלה הגמרא מקשה מדוע תנאים נחלקו בהסבר דברי בית שמאי. אבל בתקופת האמוראים הדברים כבר לא היו לגמרי ברורים ולכן היו צריכים לדון גם בדברי בית שמאי, או כדי להבינם - למרות שאינם להלכה - או כדי להבין את דברי בית הלל לעומת דברי בית שמאי [ושבתקופת התנאים הדברים היו ברורים להם].

לגבי בית הלל הגמרא מציינת:

ובית הלל: ההוא מיבעי ליה לכדרב ששת. דאמר רב ששת משום רבי עקיבא

ויש לשאול כאן שתי שאלות מיוחדות:
1. כיצד ניתן לומר שבית הלל למדו מדינו של האמורא רב ששת!
2. מה המשמעות שרב ששת אמר "משום" רבי עקיבא [/ "משום" - לגבי תנא /]? הרי ברור שרב ששת לא שמע ממש ובאופן ישיר מרבי עקיבא שחי הרבה לפניו [מזכיר זאת גם ב"עין יצחק", א, עמוד רכח כשדן במשמעות הביטויים "אמר רב... אמר רב..." ו"אמר רב... משום רב..."], ואם נאמר שרב ששת הבליט דין ששמע מרבותיו ששמעו חכם מפי חכם עד רבי עקיבא, אז יש לשאול מדוע הגמרא לא מציינת ממי מרבותיו [למשל - רבי יוחנן] רב ששת שמע את הדין באופן ישיר!

ושאלה דומה על המשך הגמרא:

ובית הלל לית להו דרב יהודה אמר רב? דאמר רב יהודה אמר רב: עשאה מן הקוצין

כיצד הגמרא שואלת על בית הלל האם הם לא סוברים את דינו של האמורא "רב" שחי כמה דורות אחריהם! [ / "אמורא מאוחר" / ]
ראה ב"מתיבתא", הערה ל, שמציין להסבר נקודתי דווקא בסוגייתנו [על פי רש"י], שהשאלה היא האם בית הלל סוברים שגם בציצית לא צריך עשייה לשמה כשם שהם סוברים לגבי סוכה [ואולי בדרך זו הקושיה היא דווקא מבית הלל על רב].

ונראה לי הרבה יותר פשוט, דברי האמוראים הראשונים מושתתים הרבה על דברי התנאים שקדמו להם, מבלי שהאמוראים מצטטים את התנאים בלשון מדוייקת. ואם הגמרא היתה מציינת את שמות החכמים איש מפי איש - מרב ששת עד בית הלל [למשל] - היינו טועים לחשוב שכולם מעבירים ציטוט מדוייק מדור לדור!

ועוד יש לומר: דווקא כאשר אמורא אומר דבר בשם חכם [תנא] שקדם לו בהרבה שנים מוכח מכאן שהדין המדובר היה ידוע ומפורסם מתקופת התנאים ועד תקופת האמוראים, ולכן הגמרא מתייחסת לדברים אלו שאמר האמורא כאילו כבר נאמרו והתקבלו על ידי תנאים קדומים, ולכן בסוגייתנו הגמרא "מקשה" מדברי ששת על דברי בית הלל, וכן היא מקשה לכאורה מדברי "רב יהודה אמר רב" על בית הלל, כי כנראה הגמרא ידעה שדינו זה של רב היה ידוע כבר בתקופת בית הלל! ואולי זו המשמעות גם של הביטוי "אמר רב... אמר רב..." באופן כללי, שהדין ידוע ומקובל על הרבה חכמים - לפחות באותה תקופה.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר