הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"לישנא אחרינא" - "איכא דאמרי"

סוכה יא ע"א

אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: הישן בכילה ערום - מוציא ראשו חוץ לכילה וקורא קריאת שמע. מיתיבי: הישן בכילה ערום לא יוציא ראשו חוץ לכילה ויקרא קריאת שמע! - הכא במאי עסקינן כשגבוהה עשרה. הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: הא למה זה דומה - לעומד בבית ערום, שלא יוציא ראשו חוץ לחלון ויקרא קריאת שמע. שמע מינה.
ובית נמי, אף על פי שאין גבוה עשרה, כיון דקביע - אוהלא הוא, דלא גרע מקינופות.
לישנא אחרינא, אמרי לה, אמר רב יהודה אמר שמואל: מותר לישן בכילת חתנים בסוכה, לפי שאין לה גג, אף על פי שגבוהה עשרה.
מתיבי: הישן בכילה בסוכה - לא יצא ידי חובתו! - הכא במאי עסקינן - בשיש לה גג. תא שמע: נקליטין שנים וקינופות ארבעה. פירס על גבי קינופות - פסולה, על גבי נקליטין - כשרה, ובלבד שלא יהו נקליטין גבוהין מן המטה עשרה טפחים. הא גבוהין מן המטה עשרה - פסולה, אף על פי שאין לה גג! - שאני נקליטין דקביעי. - אי קביעי - להוי כקינופות! - לגבי קינופות לא קביעי, לגבי כילה - קביעי.

1.
האם הלשון השני בדברי שמואל חולק על הלשון הראשון או לא:
חידושי הריטב"א מסכת סוכה דף י עמוד ב:

אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לישן [בכילה] בסוכה [אף על פי] שיש לה גג והוא שאינה גבוהה עשרה. פי' דסבירא ליה דכיון דאינה קבועה כל זמן שאינה גבוהה עשרה אפילו אהל עראי לא חשיב ומותר לישן תחתיה אפילו לרבנן, ובאידך לישנא אמרינן מותר לישן בכילה בסוכה כל זמן שאין לה גג ואף על פי (שאינה) [ש]גבוהה עשרה,
ויש שסוברין דפליג אלישנא קמא ואם יש לה גג אף על פי שאינה גבוהה עשרה אין ישנין בה, וליתא דהא נקליטין דקביעי טפי ושרו כשאינן [גבוהין עשרה אף על פי שיש להן גג ואפי'] גבוהין עשרה כל היכא שאין לה גג +בדפו"ח הגיהו שיש, ובדפו"ר וכת"י כתוב שאין.+ דהיינו קולא דאית להו מקינופות דפסילי בחדא מנייהו או בגובה עשרה או בגג, ותו דהא רבי תחליפא בר אבימי אמר בישן תחת הכילה ערום שאם אינה גבוהה עשרה לא חשיבא אהל כלל.

והנכון דהאי לישנא בתרא לא פליג אלישנא קמא כלל והיינו דלא אמרינן בגמרא איכא דאמרי ואמרינן לישנא אחרינא אמרי לה, ולעולם ישנין תחת הכילה עד דאיכא תרתי לגריעותא גג וגבוה עשרה דבלאו הכי לא חשיבי אהל כלל, ונקליטין דקביעי טפי מינה סלקי חד דרגא דמפסלי בגובה עשרה אף על גב דלית להו גג אבל בלא גובה עשרה אף על פי שיש לה גג לא הוה קביעותא, וקינופות דקביעי טפי סלקי דרגא אחריתי דפסל בחדא מינייהו או בגג לחוד או בגובה עשרה לחוד, והכי רהטא שמעתא דוק ותשכח.

מבלי להיכנס לתוכן הדברים עצמם אומר הריטב"א שהביטוי "לישנא אחרינא" מלמד שהלשון השני לא בא לחלוק על הלשון הראשון [אלא בא "רק" להוסיף ולהדגיש, ובסוגייתנו עוסק במקרה שונה] לעומת הביטוי "איכא דאמרי" שמלמד שבא לחלוק על הלשון הראשון.

2.
והדעה הראשונה שמובאת בריטב"א - כנראה - סוברת שמשמעות הביטוי "לישנא אחרינא" שווה למשמעות הביטוי "איכא דאמרי".