הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"כמאן, כרבי יהודה" - דווקא לא סובר כמותו
סוכה יא ע"א
דרש רבה בר רב הונא: מותר לישן בכילה, אף על פי שיש לה גג, אף על פי שגבוהה עשרה.
כמאן - כרבי יהודה, דאמר: לא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע.
דתנן, אמר רבי יהודה: נוהגין היינו לישן תחת המטה בפני הזקנים. -
ולימא: הלכה כרבי יהודה! - אי אמר הלכה כרבי יהודה, הוה אמינא: הני מילי - מטה, דלגבה עשויה, אבל כילה דלתוכה עשויה - אימא לא, קא משמע לן: טעמא דרבי יהודה דלא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע, לא שנא מטה ולא שנא כילה
מבנה הסוגיה:
1.
דרש רבה בר רב הונא: מותר לישן בכילה, אף על פי שיש לה גג, אף על פי שגבוהה עשרה.
כמאן - כרבי יהודה, דאמר: לא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע.
הגמרא מציינת שדברי רבה בר רב הונא הם לפי שיטת רבי יהודה, שמותר לישון בסוכה מתחת למיטה ונחשב כאילו ישנים בסוכה עצמה.
3.
דתנן, אמר רבי יהודה: נוהגין היינו לישן תחת המטה בפני הזקנים. -
הגמרא מצטטת את דברי רבי יהודה במשנה שמשמע ממנה כרבה בר רב הונא.
4.
ולימא: הלכה כרבי יהודה! -
הגמרא מקשה על רבה בר רב הונא [או אולי על "סתמא דגמרא" - אם היא זו שציינה שרבה בר רב הונא סובר כרבי יהודה במשנה].
4.1
ויש לשאול: הרי יש בש"ס פעמים רבות שהגמרא מציינת ששיטת אמורא מסויים היא כשיטת תנא מסויים ולא תמיד הגמרא מקשה כמו בסוגייתנו, שיאמר אותו אמורא שהלכה כאותו תנא!
5.
מיישבת הגמרא:
אי אמר הלכה כרבי יהודה, הוה אמינא: הני מילי - מטה, דלגבה עשויה, אבל כילה דלתוכה עשויה - אימא לא, קא משמע לן: טעמא דרבי יהודה דלא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע, לא שנא מטה ולא שנא כילה.
הגמרא מסבירה מדוע בחרה הגמרא [או רבה בר רב הונא] שלא לנסח את הדין שהלכה כרבי יהודה - כדי להתבסס על הכלל העקרוני של רבי יהודה הנשיא - שאין אהל ארעי מבטל אהל קבע - ולא להתבסס רק על המקרה הספציפי שלו סוגייתנו.
6.
ולפי הנ"ל נענה על שאלתנו הקודמת בכמה אפשרויות:
6.1
לפי כמה פרשנים כוונת הגמרא באמת היא, שהביטוי "כמאן, כרבי יהודה" לאו דווקא!, כלומר, דינו של רבה בר רב הונא מתאים גם לפי שיטת חכמים החולקים על רבי יהודה [וסוברים שסוכה צריכה להיות דירת ארעי], אלא שלפי דברי רבי יהודה יותר מובלט!
7.
חידושי הריטב"א מסכת סוכה דף יא עמוד א:
דרש רבה בר רב הונא מותר לישן בכילת חתנים בסוכה אף על פי שיש לה גג וגבוהה עשרה,
ואמרינן כמאן כר"י לימא הלכה כר"י אי אמר הלכה כר"י כו',
לכאורה היה נראה מכאן דכיון דפריש תלמודא דרשא דדריש רבה בר רב הונא בפירקא כרבי יהודה דאלמא כר"י סבירא ליה דסבר דירת קבע בעינן, [וקשה דהא קיימא לן סוכה דירת עראי בעינן] ותנאי דסברי דירת קבע בעינן שיטה נינהו [הערה: ראה מה שכתבנו על כך לעיל בדף ז],
וי"ל דלרווחא דמילתא הוא דשני תלמודא דאפילו אמרה רבה בר רב הונא כר"י לא הוה ליה למימר הלכה כר"י מטעם דמפרש ואזיל, אבל איהו כרבנן אמרה דאע"ג דסוכה דירת עראי הוא כילת חתנים אינה לעולם אפילו אהל עראי משום דלא קביעא ולא מבטל לסוכה דהויא אהל עראי מיהת, ולית הלכתא כותיה אלא כשמואל דפסיל בשיש לה גג וגבוהה עשרה.
הריטב"א מסביר שכוונת הגמרא לומר שגם אם רבה בר רב הונא היה סובר כרבי יהודה הוא לא היה צריך לנסח את דבריו במשפט "הלכה כרבי יהודה" [והוא מסביר זאת], אבל הוא - רבה בר רב הונא - באמת לא פוסק כרבי יהודה במשנה אלא כחכמים!
8.
לפי דבריו אלה של הריטב"א יוצא, שלפעמים משמעות הביטוי "כמאן? כרבי יהודה" הפוכה מהפרוש המקובל. כלומר, לא שהוא באמת כשיטתו, אלא הוא יכול להסביר את הלכתו אפילו לפי רבי יהודה. לפי זה לא ניתן לומר שהביטוי "כמאן..." משמעו שכך ייפסק להלכה!
8.1
וראה על כך בהרחבה גם ב"מתיבתא", הערה יח.
8.2
וראה שם עוד, שיש מי שמפרש שרבה בר רב הונא כן סובר דווקא כרבי יהודה, ולפי זה משמעות מהלך הגמרא הוא כמקובל בשאר סוגיות.
9.
ולפי זה חוזרת השאלה מדוע הגמרא מקשה שיאמר "הלכה כרבי יהודה" במפורש, למרות שלא מצינו קושיה מעין זו בהרבה סוגיות דומות. ואולי נאמר כי הגמרא ידעה שיש לזה הסבר טוב ולא צריך להסביר באופן מוחלט את טענת המקשן.
9.1
ראינו דבר דומה בדברי הריטב"א לעיל בדף י: "והכי אורחיה דהש"ס דלא מקשי אלא מאי דמצי לשנויי"!
ואולי דבר דומה נוסף בדף זה.
10.
ועדיין נשאר לברר איזה חלק מהסוגיה נאמר באופן ברור בבית המדרש כשדנו חכמים בדבר, ואיזה חלק נערך על ידי "עורך הגמרא".
