דיוק וחידוש ברש"י
מסכת סוכה דף יא
עמוד ב
רש"י ד"ה לא ילפינן. לא למדוה ואין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא א''כ למדו מרבו ורבו מרבו עד משה רבינו ושמא מקראות הללו לא לדרוש גזירה שוה נכתבו:
בדרך כלל הסיבה שאין אדם דן גז"ש מעצמו נכתב בפירוש בגמרא וכאן רש"י האריך מעצמו לומר דלא ילפינן משום דאין אדם דן גז"ש ואולי רמז בזה למה שכתבו התוספות בתוד"ה לקיחה לקיחה לא ילפינן. וז"ל בריש קדושין (דף ב.) ילפי' קיחה קיחה משדה עפרון אבל הכא לא ילפינן גזירה שוה דלקיחה: עכ"ד ואף אם יש לנו גז"ש דומה על המילה לקיחה אין דנים לבד.
רש"י ד"ה ואד יעלה מן הארץ. שמע מינה עננים גידולי קרקע נינהו וסוכה מעננים ילפינן שהרי זכר לענני כבוד הוא כדכתיב כי בסוכות הושבתי ומתרגמינן ארי במטלות ענניי:
במסורת הש"ס מביא גירסא מתורת כהנים שר"ע אמר ענני כבוד ור"א סוכות ממש וכן הגירסא במכילתא, והמהרי"ץ חיות מקיים את גירסת הגמרא ע"פ מה דאיתא במסכת מגילה דף ג ע"א וא''ר ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי ר' אליעזר, והיות והתרגום הוא במטלות ענניא ואונקלוס תירגם ע"פ רבו אליעזר, וע"כ מוכח שר"א הוא זה שאומר ענני כבוד היו כגי' הגמ' כאן, ויתכן דלכך רמז רש"י שהביא כאן את התרגום כדי לקיים גירסת הגמ'.
