סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

קושיה מאמורא על אמורא

סוכה טו ע"א


אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: רישא בנסרים משופין עסקינן, ומשום גזרת כלים נגעו בה. 
ולרב יהודה אמר רב, דאמר: סככה בחיצין זכרים - כשרה, בנקבות - פסולה, ולא גזר זכרים אטו נקבות. הכא נמי, לא נגזר נסרים משופין אטו כלים! 
אלא, על כרחך רישא פליגי בגזרת תקרה וסיפא פליגי בגזרת תקרה, ואפליגי בתרתי זימני למה לי? - סיפא רבי יהודה (היא) דקא אמר ליה לרבי מאיר.

הגמרא מקשה מהאמורא רב על רבי יוחנן, וקשה, שהרי לא מקשים מאמורא על אמורא ["גברא אגברא קרמית?"].

וניתן להסביר זאת בכמה אופנים:

1. לאמורא "רב" היה מעמד מיוחד עד כדי כך שלעיתים נחשב כתנא. וגם בסוגייתנו.
2. הקושיה היא על "רב יהודה" [שאמר בשם "רב"] שכך הסביר את המשנה הקודמת [ובלשון הגמרא - ה"רישא"], וכפי שמשמע מה"ערוך לנר":
ערוך לנר מסכת סוכה דף טו עמוד א:

בגמרא ולרב יהודה א"ר. עיין בפ"י שהקשה דאטו גברא אגברא קרמית ולענ"ד לק"מ דהקושיא היא לרב יהודה א"ר היאך מוקי למתניתין דהכא:

3. דומה להסבר הקודם אבל ביתר הרחבה: ברגע ש"רב" הסביר את המשנה באופן מסויים אזי רבי יוחנן [שהיה צעיר מרב] כבר ידע שכך פירוש המשנה - כך ידעה גמרתנו - ולכן זו קושיה על רבי יוחנן מהמשנה עצמה!

4. בהמשך לסעיף הקודם: דווקא כשתלמיד אומר בשם רבו - "רב יהודה אמר רב" - מוכח מכאן שהסבר רבו - "רב" - התקבל על ידי רבים ונחשב כפירוש המוסמך של המשנה. והיות והוא קדם לרבי יוחנן ותלמידו לכן ניתן להקשות על רבי יוחנן.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר