סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הלכה כלשון אחרון? ["לישנא בתרא"]

סוכה יז ע"ב


בסורא אמרי להא שמעתא בהאי לישנא.
בנהרדעא מתנו,

אמר רב יהודה אמר שמואל: סכך פסול, באמצע - פוסל בארבעה, מן הצד - פוסל בארבע אמות.
ורב אמר: בין מן הצד בין באמצע בארבע אמות.
תנן: נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים - כשרה. בשלמא לרב, דאמר בין באמצע בין מן הצד בארבע אמות - משום הכי כשרה. אלא לשמואל, דאמר באמצע בארבעה, אמאי כשרה? - הכא במאי עסקינן, מן הצד. תא שמע: שני סדינין - מצטרפין, שני נסרים - אין מצטרפין. רבי מאיר אומר: נסרים כסדינין.
בשלמא להך לישנא דאמר רב בין באמצע בין מן הצד בארבע אמות, מאי מצטרפין - מצטרפין לארבע אמות. אלא להך לישנא דאמר רב באמצע בארבעה, היכי דמי? אי דאית בהו ארבעה - למה להו אצטרופי? אי דלית בהו ארבעה - קניא בעלמא נינהו! - לעולם דאית בהו ארבעה, ומאי מצטרפין - מצטרפין לארבע אמות מן הצד. תא שמע: סככה בנסרין של ארז שיש בהן ארבעה - דברי הכל פסולה. אין בהן ארבעה, רבי מאיר פוסל, ורבי יהודה מכשיר.

רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ה הלכה יד:

במה דברים אמורים בסוכה קטנה
אבל בסוכה גדולה סכך פסול באמצע פוסל בארבעה צ טפחים פחות מיכן כשרה,
ומן הצד פוסל בארבע אמות ופחות מיכן כשרה
. כיצד בית שנפחת באמצעו וסיכך על מקום הפחת, וכן חצר המוקפת אכסדרה שסיכך עליה, וכן סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו בצד הדפנות מלמעלה, אם יש משפת הסכך הכשר ולכותל ארבע אמות פסולה, פחות מיכן רואין כאילו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל וכשרה, ודבר זה הלכה למשה מסיני. +/השגת הראב"ד/ ויחשב זה הסכך פסול מן גוף הכותל וכשרה ודבר זה הלכה למשה מסיני. א"א נ"ל חסר מכאן סכך פסול באמצע פוסל בארבעה מן הצד פוסל בארבע אמות במה דברים אמורים בסוכה גדולה אבל בסוכה קטנה בין באמצע בין מן הצד פוסל בשלשה ואיזו היא סוכה קטנה וכו'.+

הגהות מיימוניות הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ה הלכה יד:

[צ] כשמואל לגבי רב דאמר בין באמצע בין מן הצד בארבע אמות
וטעמא דרבנן דבי רב כשמואל סבירא ליה
ע"ש וכן פסק רב אלפס וכן פסק בספר התרומה וכן ראבי"ה
ודלא כרא"מ דפסק כרב:

משמע שהרמב"ם פוסק כשמואל נגד רב. והרי הכלל הוא שבאיסורים [ובכלל זה הלכות סוכה] הלכה כרב נגד שמואל!

חידושי הריטב"א מסכת סוכה דף יז עמוד ב:

1.

בסורא מתנו לה להאי שמעתא בהאי לישנא בנהרדעא מתנו אמר ר"נ אמר שמואל סכך פסול באמצע פוסל בארבעה מן הצד פוסל בארבע אמות.
איכא מרבוותא ז"ל מאן דכתב דהלכתא כלישנא בתרא וכיון שכן הלכה כרב דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי,

בין שני הלשונות בגמרא הכלל הוא, שהלכה כלישנא בתרא [=כלשון אחרון]. ובלשון זה נחלקו רב ושמואל והכלל הוא, שבאיסורים [ובכלל זה הלכות סוכה] הלכה כרב נגד שמואל. ולכן יש לפסוק כרב לפי הלשון השני, וההלכה תהיה: בין מן הצד בין באמצע בארבע אמות [לא כרמב"ם].

2.

אבל רבינו אלפסי פסק כלישנא קמא ואליבא דרבנן דבי רב ולחומרא,

הרי"ף פסק כלישנא קמא [כלשון הראשון] לעומת הלשון השני, ובלשון הראשון הוא פוסק כ"רבנן דבי רב" לעומת "רבה". והוא מוסיף שהפסיקה היא "לחומרא", דהיינו שסכך פסול באמצע הסוכה פוסל כבר מארבעה טפחים של סכך פסול.
והוא מסביר את דבריו:

דבדאורייתא לא אזלינן בתר לישנא בתרא אלא כלישנא בתרא או קמא הי דהוי לחומרא דבשל תורה הלך אחר המחמיר, אבל בשל סופרים או ממון אזלינן לקולא,

הוא טוען שההכרעה אם פוסקים לפי לשון ראשון או לפי לשון אחרון תלוי אם מדובר בדין דאורייתא - כסוכה בסוגייתנו - ופוסקים לחומרא. יוצא לפיו שאם יש שני לשונות בגמרא הרי שנוצר ספק כמי לפסוק וההכרעה היא כהכרעה בדיני ספקות, דהיינו, בדאורייתא - לחומרא, בדרבנן - לקולא.

3.
הריטב"א מצדיק את דברי הרי"ף:

ונראין דבריו דהא סוגיין בלישנא קמא אליבא דרב הוא מדאקשינן לרב לעיל (י"ד ב') משני נסרים אין מצטרפין ואוקימנא מן הצד ולא אוקימנא באמצע,

משמע מהדיון בגמרא לעיל שהלכה כ"רב" שם. וכוונתו ל"רבנן דבי רב" - מוכח מדבריו שמדובר שם באמורא "רב" ולא על בית מדרש של "סתם" חכמים.
הריטב"א מתכוון לומר שפוסקים כלישנא קמא וכ"רבנן דבי רב" כדברי הרי"ף לעיל וממילא יוצא לחומרא [ומתאים לדעת שמואל בלישנא בתרא].

4.

הריטב"א מוסיף הוכחות מתוכן הגמרא שיש לפסוק כשמואל בלישנא בתרא שמתאימה לדעת "רב" בלישנא קמא.

ותו דלרבה ללישנא קמא או לרב ללישנא בתרא כיון דבסוכה גדולה אין סכך פוסל אלא בארבע אמות אם כן אין כאן דין דופן עקומה כלל לענין סוכה, ואנן לא בעינן לה לענין כלאים ולא לענין שבת דהתם ליכא צל סכך ובמחיצות כל דהו ואף על פי שאינן שלו סגי, ובסוכה דבעיא דפנות ניכרות דידה הוא דבעינן דופן עקומה,
וכיון דלרבה או לרב ללישנא דנהרדעא לא נצרכה דופן עקומה לענין סוכה מאי האי דנקטינן (ו' ב') גוד ולבוד דופן עקומה הלכה למשה מסיני,
ואף על גב דרבה אמר לך דלא נקטינן אלא גוד ולבוד, אנן ודאי סוגיין בתלמודא דנקטינן גוד ולבוד ודופן עקומה,

5.
הריטב"א קובע כלל לגבי ההכרעה בין לישנא קמא ללישנא בתרא:

ועוד דכל כה"ג לא חשיב לישנא בתרא כיון דהני דפליגי בהאי לישנא לא הוו אמוראי גופייהו דפליגי בלישנא קמא,
דהתם רבה ורבנן דבי רב ואביי
והכא רב ושמואל
,
וכיון דכן לית לן (למימר) אלא למיזל לחומרא ולמיפסק כלישנא קמא דקיימי רב ורבנן דבי רב ואביי בחדא שיטתא, וזה נכון.

הוא פוסק לחומרא כפי שהסביר לעיל בסעיף 2. אבל הוא מתבסס עכשיו על סעיף 1 לעיל, שבאמת הכלל הוא שפוסקים כלישנא בתרא, ואמנם היינו צריכים לפסוק כרב נגד שמואל וכדעת הפוסקים כך ובניגוד למשל, לרמב"ם, אלא שבסוגייתנו פוסקים לחומרא בין שתי הדעות ולא כלישנא בתרא - כעיקרון. מפני שבסוגייתנו הלישנא בתרא לא מוגדרת ככזאת מפני שמובאים בה שמות שונים של חכמים. בלישנא קמא הובאו רבה ורבנן דבי רב, ובלישנא בתרא הובאו רב ושמואל !!! ומכיון שכך, מדובר בשתי דיעות שונות [שתי לשונות הגמרא] שההכרעה ביניהם היא כהכרעה בספיקות - ובדין דאורייתא - לחומרא!

[ראה גם דיון ב"מתיבתא", הערה כב]

לפי כל הנ"ל נוכל להוסיף חידוש:

יש בש"ס כמה ביטויים שמבטאים שתי שיטות בהבאת דיונים ומחלוקות בסוגיה, כגון הביטוי "איכא דאמרי"; "לישנא אחרינא", ועוד [היו גם בדפים הקודמים במסכת סוכה].

בסוגייתנו הניסוח הוא:

בסורא אמרי להא שמעתא בהאי לישנא.
בנהרדעא מתנו,
...
בשלמא להך לישנא דאמר רב בין באמצע בין מן הצד בארבע אמות....
אלא להך לישנא דאמר רב באמצע בארבעה, היכי דמי?

הגמרא מכנה את שתי השיטות בביטוי "אמרי להאי שמעתתא" וב"מתנו" וב"לישנא דאמר..." ויתכן שרק לגבי מבנה כזה של סוגיה אמר הריטב"א שאם שמות חכמים שונים מוזכרים בכל אחד משני ההסברים הרי שפוסקים לחומרא, ונראה לי להסביר זאת, כי כנראה בניסוח כזה אין משום הכרעה כאיזו "לישנא" "עורך הגמרא" התכוון לפסוק, ואולי כי מדובר בכלל במחלוקת היסטורית-עובדתית מה באמת היתה המחלוקת ובין אלו חכמים.

ואילו בביטויים אחרים [שמדגישות שיש לשונות שונים בסוגיה] כגון, "איכא דאמרי" ועוד הכוונה שם היא, ש"עורך הגמרא" ניסח כך כדי להבליט את הכרעתו לפסיקה כלשון אחרון [או כלשון ראשון - לפי מי שפוסק כך]!!!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר