פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"אויר פוסל בשלושה"
העושה סוכתו תחת חבלי כביסה
סוכה יז ע"א
האחרונים דנו לגבי העושה סוכתו תחת חבלי כביסה - אם כשרה או לא. בתוספות (ד"ה אילו) הסתפקו אם יש ב' טפחים סכך פסול ובאמצע אויר פחות מג' ועוד ב' טפחים סכך פסול, האם הסוכה פסולה. וכתבו שאם יש טפח סכך פסול, ואויר פחות מג' ועוד טפח סכך פסול פשוט שהסוכה כשרה שלא אומרים לבוד להחמיר. וביאור דבריהם, כי אף שודאי אומרים לבוד להחמיר והראיה שיש להם צד בספק שעל ידי לבוד נחבר את ב' חלקי הסכך פסול לעשותו ברוחב ד' כדי שיפסול הסוכה. אך כוונתם שלא אומרים לבוד להחמיר הוא, כיון שאין כאן חומר של סכך פסול בכדי לפסול הסוכה שהרי אין כאן ארבעה טפחים של סכך פסול, ועל ידי הלבוד צריך למלא האויר סכך פסול - בזה לא אומרים לבוד להחמיר ולמלאות האויר שבין הסכך פסול בסכך פסול.
ולפי דבריהם פשוט שסוכה מתחת לחבלי כביסה, הסוכה כשרה, מכיון שבכל החוטים יחד אם נחברם אין שיעור ד' טפחים שפוסלים סוכה, ולמלא האויר בסכך פסול לא אומרים, כי אין אומרים לבוד להחמיר ואם כן הסוכה כשרה.
אמנם שיטת הב"ח (תרכו) שאומרים לבוד להחמיר גם למלא בסכך פסול, וב'שער הציון' (תרכו, כג) כתב שיש לחוש לדעת הב"ח, ולפי זה לכאורה צריך לפסול סוכה זו.
אמנם כתב הגרש"ז אויערבאך ('מנחת שלמה' צא, יט) שבנידון זה יש להקל על פי דברי הריטב"א (עירובין י, ב) שכל הדין של לבוד הוא רק היכן שיש מחיצה שצריכה לחצוץ ממקום למקום ויש בה פרצה פחות מג' ואז אומרים לבוד לסתום או לחבר פרצה זו, אבל דבר שאינו עומד למחיצה או לחצוץ ממקום למקום לא אמרינן עליו לבוד. ולפי זה פשוט שבחבלי כביסה מכיון שאינם מחיצה ולא חוצצים ממקום למקום ואדרבה כל מטרתם היא שלא יהיה סתום, אלא ישאר רווחים כדי לתלות הבגדים, פשוט שלא אמרינן לבוד. ולפיכך אפילו לדעת הב"ח שכן אומרים לבוד למלא בסכך פסול, בנידון זה יהיה כשר מסיבה זו.
