סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מני מתניתין"; מדוע רבי עקיבא ורבן גמליאל היו בספינה בסוכות

סוכה כג ע"א


משנה. העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה - כשרה, ועולין לה ביום טוב. בראש האילן או על גבי גמל - כשרה, ואין עולין לה ביום טוב. שתים באילן ואחת בידי אדם, או שתים בידי אדם ואחת באילן - כשרה, ואין עולין לה ביום טוב. שלש בידי אדם ואחת באילן - כשרה, ועולין לה ביום טוב. 
זה הכלל: כל שינטל האילן ויכולה לעמוד בפני עצמה - כשרה, ועולין לה ביום טוב. 
גמרא. מני מתניתין - רבי עקיבא היא
דתניא: העושה סוכתו בראש הספינה, 
רבן גמליאל פוסל ורבי עקיבא מכשיר. 
מעשה ברבן גמליאל ורבי עקיבא שהיו באין בספינה, עמד רבי עקיבא ועשה סוכה בראש הספינה. למחר נשבה רוח ועקרתה. אמר לו רבן גמליאל: עקיבא, היכן סוכתך? 
אמר אביי: 
דכולי עלמא, היכא דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה - לא כלום היא, 
יכולה לעמוד בשאינה מצויה דיבשה - כולי עלמא לא פליגי דכשרה. 
כי פליגי - בדיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה, ואינה יכולה לעמוד (ברוח שאינה מצויה דיבשה) +מסורת הש"ס: [ברוח מצויה דים]+. 
רבן גמליאל סבר: סוכה דירת קבע בעינן, וכיון דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים - לא כלום היא. 
רבי עקיבא סבר: סוכה דירת עראי בעינן, וכיון דיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה - כשרה. 

משנתנו קובעת שבאופן עקרוני סוכה שנמצאת בראש הספינה [מקום שיש בו רוחות] כשרה. הגמרא מביאה ברייתא שיש בה מחלוקת בין רבי עקיבא לרבן גמליאל. ומשנתנו היא כרבי עקיבא שסוכה כזאת כשרה. לפי ההסבר של אביי בגמרא הסוכה עליה חלוקים רבי ישמעאל ורבי עקיבא היא סוכה שיכולה לעמוד ברוח מצויה של יבשה אבל אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה של ים [שהיא חזקה יותר מזו של יבשה ואולי שווה לרוח שאינה מצויה ביבשה].

1. לפי זה, הגיוני שהסיפור על כך ששני התנאים "היו באין בספינה" והסוכה שבנה רבי עקיבא נעקרה ממקומה היתה ברוח מצויה שהיתה בים. ורבן גמליאל טוען, שהסוכה היתה חייבת לעמוד גם במצב זה, כי הוא סובר שסוכה צריכה להיות כדירת קבע - שתעמוד ותחזיק מעמד גם ברוח שאינה מצויה ביבשה וברוח מצויה של ים.

2. למה רבן גמליאל לא בנה סוכה חזקה שתעמוד גם ברוח מצויה של ים? אולי הוא היה אנוס ולא היתה לו אפשרות טכנית לזה. ואולי כיון ששניהם עסקו כנראה באיזו מצוה והכלל הוא ש"עוברי דרכים" או "שלוחי מצוה" פטורים ממצות סוכה. ואולי רבי עקיבא סובר שאם יכול בקלות לבנות סוכה "רגילה" שתעמוד ברוח מצויה של יבשה חייב לבנותה אף על ספינה, למרות שלא תעמוד ברוח מצויה של ים - כפי שאמנם קרה בפועל, וסוכתו של רבי עקיבא נעקרה ממקומה.

3. אביי אומר שאם הסוכה בנויה באופן שתעמוד גם ברוח שאינה מצויה ביבשה = רוח מצויה של ים, אזי כולם מודים שסוכה כזאת כשרה אף אם בונה אותה בים - על גבי ספינה. ונשאלת השאלה, מדוע הגמרא קבעה שמשנתנו היא כרבי עקיבא, הרי אפשר להעמיד את משנתנו ככולי עלמא - גם כרבן גמליאל, ונאמר שמשנתנו עוסקת בסוכה שיכולה לעמוד ברוח מצויה בים.

4. כנראה שברור לגמרא שהברייתא עוסקת במצב שרבן גמליאל ורבי עקיבא היו פטורים ממצוות סוכה, ולכן היו "חייבים" בסוכה רק אם היו עושים סוכה "מינימלית" שיוצאים בה ידי חובה, ולכן מדובר שרבי עקיבא עשה סוכה שאף ברוח מצויה של ים לא היתה מסוגלת לעמוד [ורבי עקיבא עשה אותה מתוך ציפיה שאולי לא תהיה כלל רוח או שתהיה רוח חלשה מאשר במצב "נורמלי" בים], ולרבי עקיבא יוצאים בסוכה כזאת כי היא סוכת ארעי, ולכן גם משנתנו היא דווקא כרבי עקיבא, כי סוכתו של רבי עקיבא היתה עומדת ברוח מצויה של יבשה.

5. הגמרא קבעה "מני מתניתין רבי עקיבא היא". אם הגמרא היתה רוצה לומר שאביי סובר שמשנתנו יכולה להיות ככולי עלמא הרי שלשון הגמרא היתה צריכה להיות "לימא מתניתין כרבי עקיבא" והיתה דוחה זאת על ידי "אמר אביי..."

6. הגמרא קובעת שרבן גמליאל סובר "סוכה - דירת קבע". ברור מסוגייתנו, שאין הכוונה שמותר שהסוכה תהיה "דירת קבע", אלא, שהיא חייבת להיות "דירת קבע" וזה כנראה לעומת רבי יהודה במשנה הראשונה במסכת, שסובר, שמותר שסוכה תהיה דירת קבע [למשל, מעל 20 אמה], ראה לעיל בדף ז.

7.
חידושי הריטב"א מסכת סוכה דף כג עמוד א:

מתניתין מני רבי עקיבא היא. והלכתא כותיה דקיימא לן סוכה דירת עראי בעינן.

הוא קובע שהלכה כרבי עקיבא נגד רבן גמליאל בגלל ש"קיימא לן..." כלומר, בש"ס נקבע שההלכה היא שסוכה צריכה להיות דירת ארעי, ובסוגייתנו נאמר במפורש שזוהי גם דעת רבי עקיבא. הריטב"א לא אומר מהו המקור העיקרי בש"ס - איזו סוגיה - לקביעה שההלכה היא שסוכה צריכה להיות דירת ארעי.

כמו כן יש להעיר, שהריטב"א לא מנמק את ההכרעה כרבי עקיבא בכך שהגמרא קבעה שמשנתנו היא כמותו!

 

הרבה מהנ"ל יש ב"מתיבתא".



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר