הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

דין דרבנן משפיע על דין דאורייתא

סוכה כג ע"א

או על גבי גמל כו'. מתניתין מני - רבי מאיר היא.
דתניא: העושה סוכתו על גבי בהמה, רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל.
מאי טעמא דרבי יהודה - אמר קרא חג הסכת תעשה לך שבעת ימים - סוכה הראויה לשבעה - שמה סוכה, סוכה שאינה ראויה לשבעה - לא שמה סוכה. -
ורבי מאיר: הא נמי מדאורייתא מחזא חזיא, ורבנן הוא דגזרו בה.

1.
גם רבי מאיר וגם רבי יהודה מסכימים שסוכה צריכה להיות ראויה לשבעה ימים ביום הקמתה [ואם בגלל ארוע חיצוני - רוח שאינה מצויה - הסוכה לא תעמוד הרי שבזמן שעמדה האדם שישב בה יצא ידי חובה]

2.
והם חלוקים לגבי סוכה שעל גבי בהמה, מפני שבשבת וביום טוב אסור לעלות אליה מפאת גזירת חכמים. לפי רבי יהודה הסוכה "פסולה" מכיוון שאינה מיועדת לשימוש בפועל לכל שבעת הימים, ואילו לפי רבי מאיר, כיון שמן התורה היא כן מיועדת לשבעת הימים הרי שהיא כשרה.

3.
חידושי הריטב"א מסכת סוכה דף כג עמוד א:

... מאי טעמא דרבי יהודה אמר קרא חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים סוכה הראויה לשבעה שמה סוכה כו'. וזו אינה ראויה לשבעה ימים רצופין שהשבת בא לעולם בתוך שבעה ובהמה אינה ראויה לשבת, ודמיא כמו שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה.
ורבי מאיר נמי הא מדאורייתא חזיא ורבנן הוא דגזרו בה. בבהמה, ובודאי דלרבי יהודה נמי איסורא דבהמה דרבנן הוא,
אלא שהוא סובר שכך דין תורה לפסול כל סוכה שאינה ראויה לשבעה מאיזה צד וענין שיהיה והרי היא פסולה מן התורה.

הוא מסביר שרבי יהודה פוסל סוכה על גבי בהמה מפני שהתורה התכוונה מראש שכל סוכה שלא ראויה לשבעה ימים - אפילו בגלל גזירת חכמים - הרי שהתורה מגדירה אותה כאינה ראויה לשבעה ימים, וממילא - פסולה. רק חשוב שנוסיף שמדובר שחכמים עצמם יודעים מכך, ובכל זאת לא ביטלו את גזירתם שלא לעלות על גבי אילן בשבת וביום טוב אפילו אם בגללם סוכה על גבי אילן תיפסל.

3.1
ולפי רבי מאיר - שכמותו נפסקה הלכה - אין לגזירת חכמים לכאורה השפעה על דין תורה [בניסוח כללי], ולכן מותר לכתחילה לעשות סוכה על גבי אילן והיא כשרה, אלא שכמובן בשבת וביום טוב לא ישתמש בה!

4.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים יא-יב, שלפי רבי מאיר איסור דרבנן הוא איסור גברא ולא איסור-פסול בחפץ - בסוכה, ולכן סוכה על גבי אילן נחשבת ראויה לשבעה ימים. וראה שם, שדבר שהוא מדרבנן אבל יש לו עיקר מהתורה - כמו תרומה בזמן הזה - אף לרבי מאיר ייחשב כאינו ראוי מן התורה.

5.
וראה ב"מתיבתא", הערה כד, שחכמים אסרו להעמיד סוכה שבהמה משמשת לה כדופן, שמא תמות או שמא תברח [דיון בגמרא], ואם בכל זאת כך בנה סוכה, לפי הגר"א לא יצא ידי חובתו!
ויש לשאול מה ההבדל בין זה לדינו של רבי מאיר בסוגייתנו ולהלכה שגזירת חכמים לא משפיעה על דין תורה שדורשת שהסוכה תהיה ראויה לשבעה ימים!

6.
ונראה לומר: לגבי בהמה שמשמשת כדופן קבעו חכמים במפורש ובאופן ישיר שאין לקיים כך מצוות סוכה ואילו לגבי סוכה שעל גבי אילן, גזירת חכמים היתה לגבי כל יום טוב ושבת, ולא גזרו דין ספציפי בחג הסוכות, ולכן אין דין חכמים משפיע על הגדרת הסוכה כראויה לשבעה ימים - לפי רבי מאיר.