סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מכאן אמרו"

סוכה כה ע"א


משנה. שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה. חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה. אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה.
גמרא. מנא הני מילי? דתנו רבנן: +דברים, ו, ז+ בשבתך בביתך - פרט לעוסק במצוה, ובלכתך בדרך - פרט לחתן. מכאן אמרו: הכונס את הבתולה - פטור, ואת האלמנה - חייב. מאי משמע? - אמר רב הונא: כדרך, מה דרך רשות - אף כל רשות, לאפוקי האי דבמצוה עסוק. - מי לא עסקינן דקאזיל לדבר מצוה, וקא אמר רחמנא ליקרי! - אם כן לימא קרא בשבת ובלכת, מאי בשבתך ובלכתך - בלכת דידך הוא דמיחייבת, הא בלכת דמצוה - פטירת. - אי הכי, אפילו כונס את האלמנה נמי! -

ראה מה שכתבתי על מסכת ברכות דף יא:

בגמרא:

גמרא. בשלמא בית הלל קא מפרשי טעמייהו וטעמא דבית שמאי, אלא בית שמאי - מאי טעמא לא אמרי כבית הלל? אמרי לך בית שמאי: אם כן, נימא קרא בבקר ובערב, מאי בשכבך ובקומך, בשעת שכיבה - שכיבה ממש, ובשעת קימה - קימה ממש. ובית שמאי, האי ובלכתך בדרך, מאי עביד להו? –
ההוא מבעי להו לכדתניא: בשבתך בביתך - פרט לעוסק במצוה, ובלכתך בדרך - פרט לחתן, מכאן אמרו: הכונס את הבתולה - פטור, ואת האלמנה - חייב. מאי משמע? - אמר רב פפא: כי דרך, מה דרך רשות, אף כל - רשות. - מי לא עסקינן דקא אזיל לדבר מצוה, ואפילו הכי אמר רחמנא לקרי! - אם כן, לכתוב רחמנא בשבת ובלכת, מאי בשבתך ובלכתך? - בשבת דידך ובלכת דידך הוא דמחייבת, הא דמצוה - פטירת. - אי הכי, אפילו כונס את האלמנה נמי! - האי טריד והאי לא טריד. - אי משום טרדא, אפילו טבעה ספינתו בים נמי! וכי תימא הכי נמי, אלמה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה, חוץ מן התפילין, שהרי נאמר בהם פאר, שנאמר: +יחזקאל כ"ד+ פארך חבוש עליך! - התם - טריד טרדא דמצוה, הכא - טריד טרדא דרשות.

האם הברייתא המובאת בסוגיה היא "משנה עתיקה" שהיתה לפני תקופת בית שמאי, או שמא זו ברייתא שנוצרה אחרי בית שמאי וכתוצאה ועקב לימודם במשנתנו, ולפי זה נובע שמשמעות הביטוי "לכדתניא" היא: נוצר מכאן דין חדש בברייתא [ולא שהברייתא היא מקור והוכחה לדברי בית שמאי.]

דבר דומה משתמע גם מהביטוי "מכאן אמרו". בדרך כלל מקובל לפרש את הביטוי כדין שנלמד מהמקור שמובא לפני כן, ובסוגייתנו הכוונה היא שהדין של "הכונס את הבתולה..." נלמד מהדרשה בברייתא של "ובלכתך בדרך – פרט לחתן". אולם יש בזה קושי [ראה "מתיבתא", עמוד רל], שהרי יש כאן למעשה דרשה נוספת ולא מסקנה מהדרשה הקודמת.
ולמעשה משמעות הביטוי "מכאן אמרו" בברייתא הוא, שתנאים מאוחרים יותר הוסיפו דרשה נוספת, שקשורה לדרשה הקודמת.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר