חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

סוכה כו-לב

1. באיזה עניין נזכר/ים:

א. טבריה וציפורי?
ב. "לימוד הליבה" אזרחות בענייננו?...
ג. "דרכיה דרכי נעם"?
 

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:

א. שני גדולי ישראל בריאים שלא ישנו בסוכה בחלק מהחג ומדוע?
ב. קבוצת אנשים בריאים, שהותר להם לישון מחוץ לסוכה?
ג. שנהג באירוע מסוים בדרכם של דיפלומטים, שאינם עונים ישירות לשאלה, כאשר היא איננה מוצאת חן בעיניהם, ומדוע נהג כך?
ד. התנא, שעליו ניתן לומר בהקשר מסוים - בפרפראזה – "אני ראשון ואני אחרון"?
ה. שאליבא דרש"י, הכריזה על עצמה כבתו של אברהם אבינו?
 

3. מה המשותף ל:

א. רב, רבי, דוד המלך?
ב. משהי שטרות פרועים, מלוי בריבית, היה ספק בידם למחות ולא מיחו, פוסקים צדקה ברבים ואינן נותנין?
 

4. השלם:

א. "........... קוראת לגנב".
ב. "ערביך....... צריך".
ג. "מעות לא יוכל ל.......... וחסרון לא יוכל ל................".
 

5. שונות:

א. מה היא שעתם היפה של העצלנים?
ב. היכן בענייננו לומדים הלכה מספרי נביאים?
ג. במניית סגולותיהם של רבן יוחנן בן זכאי מחד גיסא, ושל תלמידו רבי אליעזר מאידך גיסא, עולה כי מספר התכונות של הרב כפול מזה של תלמידו. מה ניתן ללמוד מכך?
ד. תלמידי חכמים מאופיינים תדיר בסגולותיהם הרוחניות. איזו עובדה המסופרת על רבן יוחנן בן זכאי מתמקדת דווקא בעשיית מעשה?
ה. "אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא וכו' וכו'". מה היא השאלה המתבקשת מתוך המילים המובלטות ומהי התשובה לה?
ו. מדוע היו עובדי אגמון החולה משתדלים ביותר למנוע מיונתן בן עוזיאל לעסוק שם בתורה? האם היו עושים זאת מחשש ל"חזרה בתשובה"?
ז. אחד המאפיינים הבולטים של אסכולת בית שמאי היא הדבקות באמת, גם אם לעתים לא נוח לשומעה. התוכל להדגים זאת מענייננו?
ח. הראיה להתקדמות של שלב בהתבגרות התינוק מתמקדת במילה אחת בלבד! מהי?
ט. הייתכן, שפטור מסוכה הוא ביחס ישר לרמת הקושי של הלימוד בה, דהיינו, ככל שרמת הלימוד גבוהה יותר, כך היא גורמת לפטור מן הסוכה?!
י. מהו הניסוח המכליל לאלו, המתחמקים ממטלות ציבוריות כגון מתשלום מס הכנסה?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. "...ועוד שאלו (=אפוטרופוס של אגריפס המלך את רבי אליעזר) כגון אני שיש לי שתי נשים אחת בטבריא ואחת בציפורי ויש לי שתי סוכות אחת בטבריא ואחת בציפורי מהו שאצא מסוכה לסוכה ואפטר", כ"ז. 6 למטה.
ב. "דת"ר אזרח זה אזרח האזרח להוציא את הנשים כל לרבות את הקטנים אמר מר האזרח להוציא את הנשים למימרא דאזרח בין נשים בין גברי משמע והתניא האזרח לרבות את הנשים האזרחיות שחייבות בעינוי אלא אזרח גברי משמע", כ"ח. גמ'.
ג. "ואימא (עץ עבות) הירדוף אמר אביי דרכיה דרכי נועם וליכא", ל"ב: בהתרחבות.

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. רב חסדא ורבה בר רב הונא, שהגיעו לקראת שבת הרגל כדי לשמוע את דרשתו של ריש גלותא, ישנו על שפת הנהר, בהתבססם על הכלל "שלוחי מצוה פטורים מן המצוה", כ"ו. בסוף השליש העליון.
ב. משמשיו של רשב"ג שחש בעיניו, ובשל כך הותר לו לישון מחוץ לסוכה, כ"ו. בחצי העמוד.
ג. רבי אליעזר: הוא נהג כך "לא מפני שהפליגו בדברים אלא מפני שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם", כ"ז: 5 למטה.
ד. הן על רבן יוחנן בן זכאי, הן על תלמידו רבי אליעזר נאמר, שתמיד הגיעו ראשונים לבית המדרש ותמיד יצאו ממנו אחרונים, כ"ח. 3 לפני ההתרחבות וכן 3 שורות לאחריה.
ה. אותה אישה שקבלה בפני רב נחמן על העוול שנעשה לה בגזלת סכך הסוכה ו"לא אשגח בה", "גייסה" לעזרתה את קרבתה המשפחתית לאברהם אבינו (על פי רש"י), ל"א. מעל חצי העמוד.

3. מה המשותף ל:
א. אורך שינת היום של שלושתם היה כשינת הסוס – שישים נשימות, כ"ו: 6 למעלה.
ב. "ובשביל ד' דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות", כ"ט. 2 למטה.

4. השלם:
א. "פרצה קוראת לגנב", כ"ו. מעל אמצע העמוד.
ב. "ערביך ערבא צריך", כ"ו. שורה לפני ההתרחבות.
ג. "מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות", כ"ז. בסוף המשנה.

5. שונות:
א. "... שהיה רבי אליעזר אומר משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל", כ"ז: 10 לפני ההתרחבות.
ב. "מניין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנא' מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת מיחייב איניש לאקבולי אפי רביה", כ"ז: 7 לפני ההתרחבות.
ג. התשובה, שמטבע הדברים הרב עולה על תלמידו, איננה תופסת בענייננו, שכן למעשה ניחן רבי אליעזר התלמיד באותן מספר תכונות ("וכן היה ר' אליעזר תלמידו נוהג אחריו", כ"ח. מעל אמצע העמוד) אלא שרבי אליעזר מונה את תכונות עצמו (הרלוונטיות לתשובה לשאלה שנשאל) ולכן הוא ממעיט בהן, בעוד שעל רבן יוחנן מסופר בגוף שלישי.
ד. "ולא פתח אדם דלת לתלמידיו אלא הוא בעצמו", כ"ח. 5 אחרי ההתרחבות.
ה. והרי הגמרא היא תוצר של האמוראים המאוחרים יותר?! רש"י: "זו היא סברא שהיו התנאים אחרונים מדקדקים בדברי הראשונים הסתומים לפרשם וליתן בהן טעם כמו שעשו האמוראים אחר התנאים וכו'", כ"ח. 11 למעלה ברש"י.
ו. "אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף", כ"ח. לפני המשנה.
ז. זקני בית שמאי, שהלכו לבקר את רבי יוחנן בן החורנית ומצאוהו "שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית", לא הסתפקו בקביעה שלא יצא ידי חובה, אלא אף סנטו בו, לכאורה ללא מטרה בונה: "אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך", כ"ח. במשנה, 3 לפני גמ'.
ח. "היכי דמי קטן שאינו צריך לאמו... כל שניעור ואינו קורא אמא אמא", כ"ח: 5 לפני המשנה.
ט. אליבא דרבא, "מקרא ומתנא במטללתא ותנוי בר ממטללתא", כ"ח: 2 למטה. יעוין ברש"י.
י. "שפורקין עול מעל צואריהן ונותנין על חבריהן", כ"ט: 5 למעלה.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]