סקר
לקראת סיום מס' שבת





 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

ולא אמרתי דבר שלא שמעתי

סוכה כח ע"א

 
"אמר להם: הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי. מימי לא קדמני אדם בבית המדרש. ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין, ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם.
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי: מימיו לא שח שיחת חולין, ולא הלך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין, ולא קדמו אדם בבית המדרש ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא הרהר במבואות המטונפות, ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא, ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ושונה, ולא פתח אדם דלת לתלמידיו אלא הוא בעצמו, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם, ולא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכפורים. וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו
".

"אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי" – אבל רבן יוחנן בן זכאי עצמו לא העיד על עצמו ולא נתגאה.
מה ראה אם כן רבי אליעזר לשבח את עצמו: "מימי לא קדמני אדם בבית המדרש" וכו'? אמנם נצרך היה להסביר שאינו יכול לומר דבר שלא שמע, ולא שמשום עצלותו לא שמע שהרי לא החסיר רגע בבית המדרש, אלא שלא לימדוהו. אבל מכל מקום, וכי שמץ גאוה אין כאן?

אלא שגם הדברים שאמר לא מתוך גאוה נאמרו אלא מתוך ענוה דוקא, כי גם הנהגותיו לא מתוך גדלותו הוא היו, אלא משום שביטל את עצמו לגמרי כלפי רבו, ולא שינה מדרך רבו במאום!

וגם מידתו זו באה לו לרבי אליעזר בעטיו של רבו בלבד. שכן בין מעלותיו של רבן יוחנן בן זכאי: "ולא פתח אדם דלת לתלמידיו אלא הוא בעצמו". וכי מדוע יצטרך נשיא הדור להיות השוער? וכי לא יוכל אחד התלמידים או המשרתים לאחוז בידית הדלת?
אלא שכך היה תחילת תשמישו של רבי אליעזר לפני חכמים, במסכת אבות דרבי נתן (נוסחא ב) פרק יג:
"היה מצטער ג' שבתות עד שנגלה עליו אליהו. א"ל עלה לך אצל בן זכאי לירושלים. [עלה] ישב לו והיה בוכה. א"ל בן מי אתה ולא הגיד לו. מה אתה בוכה מה תבקש. א"ל ללמוד תורה. א"ל מימיך לא נכנסת לבית הספר ולא למדת קריאת שמע ולא תפלה ולא ברכת המזון? א"ל לאו. עמד ולמדו שלשתן. א"ל מה אתה מבקש לקרות או לשנות? א"ל לשנות. היה מלמדו שתי הלכות כל ימות השבת ובשבת היה חוזר עליהם ומדבקן".
וכי מדוע צריך נשיא הדור ללמד בעצמו עם הארץ קריאת שמע ותפלה וברכת המזון, וכי לא יוכל למוסרו ביד אחד מקטני תלמידיו?
אלא שרבן יוחנן בן זכאי – "לא פתח אדם דלת לתלמידיו אלא הוא בעצמו". הוא עצמו שפתח לרבי אליעזר פתח כחודו של מחט עד שהלך ונתרחב ונעשה כפתחו של אולם. שכן "רבא אמר: אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל - בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים", (מסכת תענית דף ח ע"א). "פנים שוחקות לתלמוד, פנים מסבירות לאגדה" (מסכת סופרים פרק טז הלכה ג). מעתה היה רבי אליעזר תלמידו מובהק שכל תורתו מפי רבו ממש, בור סוד שאינו מאבד טיפה, דלית ליה מגרמיה כלום.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר