גדול שבכולן, קטן שבכולן
סוכה כח ע"א
"תנו רבנן: שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלשים מהם ראוים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו, ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, עשרים בינונים. גדול שבכולן - יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן - רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה, תלמוד, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן. דבר גדול - מעשה מרכבה, דבר קטן - הויות דאביי ורבא. לקיים מה שנאמר להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא. וכי מאחר שקטן שבכולן כך, גדול שבכולן - על אחת כמה וכמה. אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל, בשעה שיושב ועוסק בתורה - כל עוף שפורח עליו מיד נשרף".
הכיצד היה רבן יוחנן בן זכאי "קטן שבכולן", הלא אם – "לא הניח... דבר גדול ודבר קטן", ואם נתקיים בו (משלי ח, כא) וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא, הרי שכבר מושלם היה, ואין למעלה ממנו! ועוד, למה נעשה רבן יוחנן בן זכאי נשיא, ולא הותיר את הנשיאות לתלמיד מהגדולים ממנו כמו שעשו בני בתירא (מסכת פסחים דף סו ע"א)?
אלא שאין "קטן" אלא מי שמקטין את עצמו, כדברי הירושלמי על שמואל הקטן במסכת סוטה פרק ט הלכה יג: "ולמה נקרא שמו קטן לפי שהוא מקטין עצמו". והיה מקטין עצמו כלפי כל קטני תלמידיו ופותח להם את הדלת הוא בעצמו. וכיון שהקטין את עצמו זכה ונעשה נשיא הדור ורבן של ישראל.
ומה רבותא היתה ביונתן בן עוזיאל הגדול שבכולן, שעוף שפורח עליו מיד נשרף?
אלא שאין גדול אלא חשוב, ככתוב: (שמות יא, ג) גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם. (תהלים מז, ג) כִּי ה' עֶלְיוֹן נוֹרָא, מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ. (תהלים מח, ב) גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד. ומתוך רוב תקיפותו היתה אש תורתו עולה עד למרום ומכלה כל הנקרה בדרכה.
