סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

סוכה לג-לט

 

1. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:

א. שמתוך דאגה כלכלית לציבור הרחב, התערב ואיים להפר את יחסי היצע-ביקוש לרעת המוכרים, מפקיעי המחיר?
ב. שקיים בהידור את מצוות "והיו עיניך רואות את מוריך"?
 

2. מה המשותף ל:

א. עשר נטיעות, ערבה, ניסוך המים?
 

3. השלם:

א. "כל המצוות כולן........... עליהן.......... לעשייתן".
 

4. שונות:

א. "... אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו והמקום יהיה בעזרו" (ל"ג. 2 למטה) - מה יוצא דופן במשפט הזה?
ב. בדרך כלל אין נכנסין לבית הכנסת תוך כדי נשיאת משא. מי חרג מהכלל הזה ומדוע?
ג. "וכן בעזרא אומר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות (ועשו) סוכות ככתוב" (ל"ז. 3 למעלה). מה היא השאלה המתבקשת מתוך עיון בפסוק?
ד. ומהי תשובתך?
 

5. לשון נופל על לשון:

5.1. להלן מילים השגורות בשפת היום–יום. אלו הן המילים בלשון חכמים הזהות להן במשמעותן? האות בסוגריים מרמזת לאות הראשונה בתשובה.
א. חייליו של המלך במסעם (א)
ב. אף (ח)
ג. כד (ק)
ד. תבנית (ד)
ה. עגול (מ)
ו. ידית (ב)
ז. א"י (מ)
ח. סמוך לפני (ע)

5.2. להלן מילים בעברית. אילו הן מקבילותיהן בארמית התלמודית? האות בסוגריים מרמזת לאות הראשונה בתשובה.
א. הדס (א)
ב. (הבעיה) תעמוד (ת)
ג. לומד (י)
ד. נאמר (א)
ה. כלי (מ)
ו. אדומה (ס)
 

6. ביד הלשון:

א. "ערבה גזולה ויבשה פסולה של אשרה ושל עיר הנדחת פסולה" (ל"ג: במשנה) - איזה מאפיין לשוני חז"לי מצוי בציטוט הזה?
ב. "גירא בעיניה דסטנא" (="חץ בעיני השטן", ל"ח. 4 למעלה). איזה מאפיין לשוני חז"לי מצוי בציטוט הזה?
 

תשובות

1. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. "דאמר להו שמואל להנהו דמזבני אסא אשוו וזבינו ואי לא דרישנא לכו כרבי טרפון" (=שמתיר גם הדסים קטומים), ל"ד: מתחת לאמצע העמוד.
ב. "א"ר עקיבא צופה הייתי ברבן גמליאל ור' יהושע שכל העם היו מנענעין את לולביהן והם לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא", ל"ז: באמצע המשנה.

2. מה המשותף ל:
א. "הלכה למשה מסיני", ל"ד. 4 למעלה.

3. השלם:
א. "כל המצוות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן", ל"ט. מעל אמצע העמוד.

4. שונות:
א. הצירוף "המקום יהיה בעזרו" מופיע בש"ס שש פעמים בלבד, כולם ע"י רב חסדא, ותמיד על "רבינו הגדול" (=רב) בלבד.
ב. "מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו", ל"ו: באמצע העמוד.
ג. אם, כמקובל, "עלי עץ עבות" = הדס, והרי עזרא הזכירו כבר בפסוק?!
ד. "היינו הדס היינו עץ עבות אמר רב חסדא הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב", סוכה י"ב. לפני המשנה.

5. לשון נופל על לשון:
5.1. המילים בלשון חכמים:
א. אכסניא, ל"ה: באמצע.
ב. חוטם.
ג. קיתון
ד. דפוס, ל"ו. מעל חצי העמוד.
ה. מקורזל, ל"ו: מתחת לשליש העליון.
ו. בית יד, ל"ז. בשליש התחתון.
ז. מערבא, ל"ז: 5 למטה.
ח. עובר ל-, ל"ט. מעל אמצע העמוד.
5.2. המקבילות בארמית:
א. אסא, ל"ג. מילה ראשונה.
ב. תיקו (צורה מקוצרת של "תיקום")
ג. יליף (משורש א.ל.ף)
ד. איתמר (=*אתאמר = נאמר)
ה. מנא.
ז. סומקא, ל"ה: 2 למטה.

6. ביד הלשון:
א. "עיר הנדחת" – נוהג כצירוף של סמיכות רגילה (כגון:"עיר הקדש"), אף שהמילה השנייה בצירופנו איננה שם עצם. דוגמאות נוספות בלשון חכמים: "עולם הזה", "יצר הרע", "אור הגנוז".
ב. שטן – סטנא: במקרים רבים בלשון חכמים ממירה האות ס את האות ש שמאלית, כגון: אשה שוטה – סוטה, בשר – בסר, תפש – תפס.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל aryefell2@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר