סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 868

 

"תניא אמר רבי יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו"

סוכה נג ע"א


שואלת הגמ': והרי "א"ר יוחנן: שבועה שלא אישן 3 ימים מלקין אותו וישן לאלתר, אלא הכי קאמר לא טעמנו טעם שנה דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי". רשי" אומר: שרבי יהושע בן חנניה "מן הלווים המשוררים היה כדאמרינן בערכין (י"א:) וכבר הלך ר"י בן גודגודא לסייע את ר"י בן חנניה בהגפת דלתות". האחרונים תמהים: מדוע היה על רש"י להזכיר שאותו ר"י בן חנניה היה מן הלווים המשוררים, שהרי מסתבר שרש"י לא התכוון להוסיף לנו ידיעה בעלמא, ובהכרח שרש"י הוצרך לומר זאת להבנת הפשט. יש הטוענים: שכוונת רש"י לבאר את דיוק דברי הברייתא, נאמר: כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה, ולא כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה, דהיינו ר"י בן חנניה וחבריו יצרו את השמחה, ולא השתתפו בשמחת אחרים, ולכן הסביר רש"י: שכיון שר"י בן חנניה היה מן הלווים המשוררים, שפיר נאמר כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה בהיותנו מנגנים בכלי שיר. דבר נוסף שיש לעמוד עליו, הוא בעניין השינה, אנו יודעים שבחג הסוכות יש איסור לישון אפי' שינת ארעי חוץ לסוכה, וכדברי הגמ' בסוכה כ"ו. ת"ר אוכלים אכילת ארעי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת ארעי חוץ לסוכה. והגמ' שם מסבירה: שאין זו מגזירה שמא ירדם, אלא משום ש"אין קבע לשינה", וכדברי רש"י "שפעמים שאינו אלא מנמנם מעט ודיו בכך הלכך זוהי שינתו". וכך גם נפסק בשו"ע "אין ישנים חוץ לסוכה אפי' שינת ארעי". וכדברי הבה"ל שם, ואפי' מניח ראשו בין ברכיו דודאי לא אתי להשתקע בשינה ג"כ אסור דאין קבע לשינה, כיצד א"כ התירו לעצמם ר"י בן חנניה וחבריו לנמנם אחד על כתפי חברו בבהמ"ק מחוץ לסוכה. יש שרוצים להכריע מגמ' זו את שאלתו של הפמ"ג בסי' רל"ט. הגמ' אומרת: שהשיעור של שינת ארעי הוא שיעור הילוך ק' אמה, והשאלה היא: מה הדין לשינה פחותה משיעור זה, האם שינה פחותה משיעור זה לא נחשבת לשינת ארעי, ומותר לישון חוץ לסוכה שינה פחותה מזו, או שלגבי סוכה כל ענין אפי' קל ביותר נחשב כבר לשינה חוץ לסוכה. הסמ"ג מסתפק בדבר: אם נכריע כצד הזה של הפמ"ג ששינה פחותה מהילוך ק' אמה לא נחשבת לשינת ארעי, ניתן ליישב את דברי גמרתינו באופן זה, שאותו נמנום אחד על כתפי חברו היה בשיעור פחות משיעור ק' אמה. אחרונים אחרים מיישבים את הקושיא בצורה אחרת: העוסק בשמחת בית השואבה נקבע כעוסק במצוה, והרי התבאר שהעוסק במצוה פטור ממצות סוכה, וכיון שר"י בן חנניה וחבריו היו עוסקים בשמחת בית השואבה, שוב לא היו חייבים כלל במצות סוכה, ושפיר נמנמו אחד על כתפי חברו אע"פ שהיו מחוץ לסוכה

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)

תגובות

  1. כז תשרי תשפ"א 20:42 הם פשוט היו חבדצקערס | מנחם

    לובאויטשער'ס

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר