סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הוא מותיב לה והוא מפרק לה"

סוכה לט ע"ב


גמרא. לא רצה ליתן לו במתנה מהו? - אמר רב הונא: מבליע ליה דמי אתרוג בלולב. - וליתיב ליה בהדיא! - לפי שאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ. דתניא: אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר ממזון שלש סעודות. ואם מסר - יאמר: הרי מעות הללו יהו מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי, 
ובא ואוכלן בקדושת שביעית. במה דברים אמורים - בלוקח מן המופקר. אבל בלוקח מן המשומר, אפילו בכחצי איסר - אסור. 
מתיב רב ששת: ומן המופקר שלש סעודות ותו לא? ורמינהי: הפיגם, והירבוזין, והשיטים, וחלגלוגות, והכוסבר שבהרים, והכרפס שבנהרות, והגרגיר של אפר - פטורין מן המעשר, וניקחין מכל אדם בשביעית, לפי שאין כיוצא בהן נשמר! - 
הוא מותיב לה והוא מפרק לה: בכדי מן שנו. 
וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכדי מן שנו. מאי משמע דהאי מן לישנא דמזוני הוא - דכתיב +דניאל א+ וימן להם המלך וגו'. 

רב ששת מקשה על סתירה בין הברייתא למשנה במסכת שביעית, והוא מיישב את הסתירה והגמרא מציינת שם רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן כך הסביר את המשנה במסכת שביעית וכמו הברייתא.
מה בא הביטוי "הוא מותיב לה והוא מפרק לה" - שנאמר לגבי רב ששת - להוסיף. ויותר קשה, שהרי גם רבי יוחנן כך אמר, ורב ששת היה תלמידו, ומה החשיבות בכך שהגמרא מציינת את הביטוי "הוא מותיב לה והוא מפרק לה"!

אולי אפשר לומר: תרוץ מסוג זה מקובל כנראה על כולם, ואולי "דומה" לדברי חידושי הרשב"א מסכת שבת דף קמה עמוד א :

הוא מותיב לה והוא מפרק לה בסוחט לתוך הקערה. והוא הדין דהוה ליה לתרוצי הכין בההיא דקא מותיב רמי בר יחזקאל זב שחלב את העז בחולב לתוך הקערה, אלא לארווחה למתניתין קאמר כלומר דאפילו בחולב לתוך הקדרה היא מתניתין ומשום טיפה המלוכלכת על פי הדד וקושטא דמילתא קא מתרץ.

כלומר, אולי ביטוי זה כוונתו לומר שהתרוץ הוא "אמיתי" – להלכה. זה יהיה נכון רק אם נאמר שעורך הגמרא "שתל" את הביטוי בגמרא .

אבל בסוגייתנו שהגמרא מציינת שכך גם אמר רבי יוחנן מה ה"חידוש" שכך הלכה!

ואולי יש לומר כך, הרי מדובר כאן בסתירה בין ברייתא למשנה ולכן הגמרא רוצה לומר, שרב ששת טוען, שאין הסבר אחר ליישב את הסתירה אלא רק אם "נעמיס" במשנה במסכת שביעית שמדובר בה במזון 3 סעודות, כלומר, טענת רב ששת היא, שהדין בברייתא הוא הנכון ולכן חייבים "להתאים" את הברייתא למשנה [כאילו על ידי "חיסורי מחסרא"]
וכנראה שלכן אומרת הגמרא שגם רבי יוחנן אמר כך, אבל לא מצויין בגמרא שרבי יוחנן אמר את מה שאמר כתשובה לסתירה בין המשנה לברייתא, אלא כנראה רבי יוחנן הכיר את המשנה שערך רבי יהודה הנשיא ושמע ממנו בעל פה שכך מדובר במשנה!!!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר