הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מאן תנא להא... כמאן"
סוכה מ ע"א-ע"ב
ועצים להסקה תנאי היא, דתניא: אין מוסרין פירות שביעית לא למשרה ולא לכבוסה,
רבי יוסי אומר: מוסרין.
מאי טעמא דתנא קמא - דאמר קרא לאכלה - ולא למשרה, ולא לכבוסה.
מאי טעמא דרבי יוסי - אמר קרא לכם - לכם לכל צרכיכם, ואפילו למשרה ולכבוסה. -
ותנא קמא, הא כתיב לכם! - ההוא לכם דומיא דלאכלה - מי שהנאתו וביעורו שוה, יצאו משרה וכבוסה שהנאתן אחר ביעורן. -
ורבי יוסי, הא כתיב לאכלה! - ההוא מיבעי ליה לאכלה - ולא למלוגמא.
כדתניא: לאכלה ולא למלוגמא. אתה אומר לאכלה ולא למלוגמא, או אינו אלא ולא לכבוסה? כשהוא אומר לכם - הרי לכבוסה אמור, הא מה אני מקיים לאכלה - לאכלה ולא למלוגמא. מה ראית לרבות את הכבוסה ולהוציא את המלוגמא?
מרבה אני את הכבוסה - ששוה בכל אדם, ומוציא את המלוגמא - שאינה שוה לכל אדם.
מאן תנא להא, דתנו רבנן: לאכלה ולא למלוגמא, לאכלה ולא לזילוף, לאכלה ולא לעשות ממנה אפיקטויזין. כמאן - כרבי יוסי. דאי רבנן - הא איכא נמי משרה וכבוסה.
1.
ברייתא ראשונה: הגמרא מביאה מחלוקת בברייתא - בעניין עצי הסקה בקדושת שביעית - בין "תנא קמא" ו"רבי יוסי", שלפי תנא קמא יוצא, אין קדושת שביעת נוהגת בעצים שעומדים להסקה הואיל ש"אין הנאתו וביעורו שווה", ואילו לפי רבי יוסי יוצא שכן נוהגת בהם קדושת שביעית הואיל ו"שימושו שווה כל אדם"
2.
ברייתא שניה - מתאימה לרבי יוסי.
3. ברייתא שלישית - כרבי יוסי.
4.
רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ה הלכה י:
מיני כבוסים כגון בורית ואהל קדושת שביעית חלה עליהן ומכבסין בהן שנאמר והיתה שבת הארץ לכם לכל צרכיכם, אבל אין מכבסין בפירות שביעית ואין עושין מהם מלוגמא שנאמר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ולא למלוגמא ולא לזילוף ולא להקיא ולא למשרה ולא לכביסה.
5.
כסף משנה הלכות שמיטה ויובל פרק ה הלכה י:
[י] מיני כבוסים וכו' אבל אין מכבסין בפירות שביעית. בפרק לולב הגזול (דף מ') ובפ' הגוזל עצים (דף ק"ב) תניא אין מוסרין פירות שביעית לא למשרה ולא לכביסה רבי יוסי אומר מוסרין מאן וכו' כמאן אזלא הא דתניא לאכלה ולא למלוגמא לאכלה ולא לזילוף לאכלה ולא לעשות ממנה אפיקטויזין כמאן כרבי יוסי דאי כרבנן הא איכא נמי משרה וכביסה ופסק רבינו כרבנן דרבים נינהו וסובר רבינו דע"כ לא אפליגו אלא בפירות וכדדייק לישנא דברייתא ולישנא דקרא דלאכלה
אבל במיני כבוסים שאינם פירות אף לרבנן מכבסים בהם
ה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם פוסק "כרבנן" [הכוונה ל"תנא קמא" בברייתא הראשונה] כי הם רבים נגד יחיד - רבי יוסי.
5.1
מכאן ניתן להוכיח שהכלל שהלכה תמיד כרבי יוסי הוא רק כשרבי יוסי חולק על תנא יחיד, ואולי גם אם הוא חולק על כמה מחבריו שמפורשים בשמם, אבל לא נגד "תנא קמא" שנחשב כרבים. וכלל זה תקף אף בברייתא ולא רק במשנה [ובמשנה ניתן היה לומר שכך הכריע רבי יהודה הנשיא בכך שאת תנא קמא כתב ב"סתם" - ללא ציון שם החכם שאמר זאת]
5.2
אבל בכל זאת הרי בסוגייתנו מובאת עוד ברייתא כדעת רבי יוסי ומדוע בכל זאת אין הלכה כרבי יוסי.
5.3
אלא שיש לומר שהביטוי בגמרא "מאן תנא להא... כמאן..." מלמד שאין הלכה כאותו תנא שהברייתא כמותו, וזהו ביטוי ששיבץ בסוגיה "עורך הגמרא" כדי להשמיענו, שאין הלכה כרבי יוסי. ולכאורה עדיין קצת קשה כי בדרך כלל הכוונה היא בביטוי של "מאן תנא" - שכן הלכה כמותו.
6.
אלא יש כאן ביטוי כפול: "מאן תנא להא דתנו רבנן... כמאן" - 4 מופעים בש"ס בלבד! בכל 3 הפעמים - ושלא כבסוגייתנו - ההעמדה כתנא מסויים לא נשארה למסקנה בהכרח לפי כל האמוראים! לכן נראה שזוהי משמעות המושג אף בסוגייתנו. ולכן הרמב"ם לא פסק כרבי יוסי.
7.
על אף הנאמר לעיל יש מי שחולק על הסבר ה"כסף משנה" ומסבירים את דברי הרמב"ם שהוא פוסק דווקא כרבי יוסי:
"בשם בצלאל", ויצמן משה דוד, על מסכת שביעית - עמוד ריז:
"... לפי המובאים והדיוקים הנ"ל יוצא שהבבלי והירושלמי והתוספתא בחדא מחתו מחינו והרמב"ם ז"ל בלשונו הצח והמדוייק אומר ופוסק להלכה כרבי יוסי היחיד ולא כרבים רבנן
ולכן תמוהים מאוד דברי גליון הש"ס כאן באומרו ויותר יש להקשות דכאן פוסק רבינו כתנא קמא דרבי יוסי כמבואר בפ"ה משמיטה הל' י'
וכ"כ במחכ"ת תמוהים דברי הכסף משנה בד"ה הל' י' באמרו ופסק רבינו כרבנן דרבים נינהו
ולפי שביררנו כאן יוצא שבפירות לעשות כביסה לכולי עלמא אסור אלא הפלוגתא בין רבי יוסי והחכמים אם מותר ליתן פירות לתוך הכביסה רבי יוסי מתיר והלכה כרבי יוסי."
ולפי דבריו אין מקום לדברינו בהסבר "כסף משנה" בסעיפים 5-6 לעיל.
