|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
והכרפס שבנהרות, והגרגיר של אפר – כרפס
"מתיב רב ששת: ומן המופקר שלש סעודות ותו לא? ורמינהי: הפיגם, והירבוזין, והשיטים, וחלגלוגות, והכוסבר שבהרים, והכרפס שבנהרות, והגרגיר של אפר - פטורין מן המעשר, וניקחין מכל אדם בשביעית, לפי שאין כיוצא בהן נשמר! הוא מותיב לה והוא מפרק לה: בכדי מן שנו" (סוכה, לט ע"ב).
פירוש: מְתִיב [מקשה על כך] רַב שֵׁשֶׁת: וּמִן הַמּוּפְקָר מותר לקנות רק כדי מזון שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת וְתוּ לָא [ולא עוד]? וּרְמִינְהִי [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו במשנה במסכת שביעית: הַפֵּיגָם וְהַיַּרְבּוּזִין שהם מיני עשבים ומיני הירק, כגון הַשִּׁיטִּים וַחֲלַגְלוֹגוֹת וְהַכּוּסְבָּר שֶׁצומח בֶּהָרִים, וְהַכַּרְפָּס שֶׁצומח בַּנְּהָרוֹת, וְהַגַּרְגִּיר שֶׁל אֲפָר (שדה) כל אלה פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר בכל השנים, וְנִיקָּחִין (נקנים) מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית, לְפִי שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָּהֶן נִשְׁמָר. משום שצמחים אלה אינם גידולי תרבות, כרגיל, ומן הסתם גדלים בר במקומותיהם ואינם אלא הפקר. ועל כל פנים למדנו שצמחים הגדלים בר מותר לקנות אף מעם הארץ בכל כמות ואין הגבלה דווקא לכדי מזון שלוש סעודות! וממשיכים: הוּא רב ששת מוֹתִיב [היה מקשה] לָהּ קושיה זו וְהוּא גם מְפָרֵק לָהּ [פתר אותה] והיה אומר: בִּכְדֵי מָן [מזון] שָׁנוּ, כלומר: אכן, מה שהתירו לקנות פירות מצמחי בר, הריהו בכשיעור מזונו של אדם שהוא כאמור כדי מזון שלוש סעודות ולא יותר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
המאמר עודכן ומופיע במסכת כתובות (סא ע"א): "דאכלה כרפסא הוו לה בני זיותני". לקריאה לחץ כאן.
|
 |
 |
|
| תמונה 1. כרפס ריחני צילם: עמרם אשל | תמונה 2. כרפס הביצות צילמה: שרה גולד |
 |
 |
|
| תמונה 3. כרפס הביצות צילמה: שרה גולד | תמונה 4. כרפס הביצות צילמה: שרה גולד |
סלרי משמש כירק מאכל וכתבלין ונאכל בשלמותו (גבעולים, עלים, זרעים ושורש). קיימים שני זנים של סלרי מתורבת: סלרי שורש (Apium graveolens var. rapaceum) וסלרי עלים ( var. dulce ). לסלרי שורש צוואר שורש מעובה בצורת פקעת וגבעולי עלים קצרים יחסית (תמונות 5-7). מגדלים אותו בעיקר עבור שורשו המשמש כתבלין למרקים. העלים ריחניים מאד, צבעם ירוק כהה והם משמשים כתבלין למאכל. מהזרעים מפיקים שמן ריחני המשמש כתרופה עממית וכתבלין. חלקי הצמח משמשים גם לייבוש, להכנת אבקות מרק וכדומה. הזן השני הוא סלרי עלים החסר אשרוש מעובה (תמונה 8). מגדלים אותו בעיקר עבור פטוטרות עליו הארוכות המשמשות כירק מאכל. לגבי הזרעים של מין הבר כתב הרמב"ם בפיהמ"ש: "זרעוני גנה שאינן נאכלין, ר"ל שאותם הזרעים עצמן אינן נאכלין כמו שנאכלין הפולין והאפונין וזולתם, והם כגון זרע הצנון וזרע הלפת וזרע הכרפס וזרע הגזר וזרע "אלראזיאנג" וזולתם מכל הדומים להם מן הזרעונים שאינן אוכל".
 |
 |
|
| תמונה 5. סלרי שורש צילם: Rasbak | תמונה 6. סלרי שורש - אשרוש צילם: Rasbak |
 |
 |
|
| תמונה 5. סלרי שורש צילם: DocteurCosmos | תמונה 8. סלרי עלים צילם: Eric Hunt |
(1) תודה לרב א. צ. לונצר על ההפניה לדברי האריז"ל ועל הערותיו.
(2) פירוש: דְּאָכְלָה בֵּיעֵי [שאוכלת ביצים] בזמן הריונה הָווּ [יהיו] לָהּ בְּנֵי עֵינָנֵי [בנים בעלי עיניים גדולות]. דְּאָכְלָה כַּוְורֵי [שאוכלת דגים] הָווּ [יהיו] לָהּ בְּנֵי חִינָּנֵי [בנים חינניים, בעלי חן]. דְּאָכְלָה כַּרְפָּסָא [שאוכלת כרפס] הָווּ [יהיו] לָהּ בְּנֵי זִיוְתָנֵי [בנים יפים, בעלי זיו]. ועוד: דְּאָכְלָה כּוּסְבַּרְתָּא [שאוכלת כוסבר] הָווּ [יהיו] לָהּ בְּנֵי בִּישְׂרָנֵי [בנים בעלי בשר, שמנים]. דְּאָכְלָה אֶתְרוֹגָא [שאוכלת אתרוג] הָווּ [יהיו] לָהּ בְּנֵי רֵיחָנֵי [בנים ריחניים].
(3) פירוש: של צמח הנקרא יַבְלָא, וְגִירְדָא דְּאַסְנָא [וגרידה של שיח הסנה], אוֹ נִיקְרָא מִקִּילְקָלְתָא [תולעים מהאשפה]. אָמַר רַב סָפְרָא: הַאי עִינְבְּתָא פַּרְוַונְקָא דְּמַלְאָכָא דְּמוֹתָא הִיא [אותן אבעבועות הדומות לענב הם שליחיו של מלאך המוות] כלומר, דבר מסוכן הוא, ועלול להביא למוות. ושואלים: מַאי אָסוּתָא [מה התרופה לזה]? צמח הקרוי טִיגְנָא שמערבים אותו בְּדוּבְשָׁא [בדבש] אוֹ כַּרְפָּסָא בְּטִילְיָיא [כרפס ביין]. אַדְּהָכִי וְהָכִי [בינתיים].
(4) בניגוד לדעת רוב החוקרים בני זמננו הסבורים שרש"י לא ראה את פירוש הערוך.
רשימת מקורות:
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 83).
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 90).
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": "כרפס ריחני", "כרפס הביצות".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.