סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

לע"ל מתקבצות כל החיות אצל הנחש וא"ל מה הנאה יש לך

תענית ח ע"א


דף ח. אמר ריש לקיש מאי דכ' אם ישוך הנחש וגו', לע"ל מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש ואומרים לו ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך אמר להם ואין יתרון לבעל הלשון.

והנה יעוי' בפ"ו דשבת (סג.) דא"ר שמעון בן לקיש אם ת"ח נוקם ונוטר כנחש הוא חגריהו על מתניך, ופירש"י הדבק בו שסופך ליהנות מתלמודו. ויעו"ש בחי' המהר"צ חיות שכ' בזה"ל, אם ת"ח נוקם וכו', ועי' ביומא (כג.) כה"ג דכל ת"ח וכו'. ושמעתי לפרש ע"ד שאחז"ל [תענית (ח.) ובערכין (טו:)] דשואלים לנחש מה הנאה יש לך בנשיכתו לאדם אחרי דעפר לחמו, וכן הת"ח צריך להתנהג במידה זו דנקימה ונטירה רק לכבוד התורה ולא לצרכו ולהנאת עצמו, עכ"ל המהרצ"ח יעו"ש.

אולם צ"ע בדכ' דה"ט דשואלים לנחש מה הנאה וכו' אחרי דעפר לחמו, דיעוי' ביומא (עה.) דנחלקו ר' אמי ור' אסי בכוונת הפסוק "ונחש עפר לחמו", ח"א דאפי' אוכל כל מעדני עולם אפ"ה טועם בהם "טעם עפר", וח"א דאפי' אוכל כל מעדני עולם אין דעתו "מיושבת" עליו עד שיאכל "עפר" יעו"ש. וא"כ מש"כ המהרצ"ח בבי' הגמ' הכא היינו רק לחד מ"ד, אולם לאידך מ"ד א"א לפ' כן, דהא כלל לא ס"ל דכל טעמו "אינו אלא עפר" כ"א ס"ל דנתקלל רק "שאין דעתו מיושבת עליו" עד שיאכל עפר אך לא שטועם רק "עפר", וצ"ע.

וביותר תמוה, דהא שואלים אותו מה הנאה יש לך בנשיכתך וכלשון הפסוק הנ"ל באיוב (פל"ו) אם ישוך הנחש בלא לחש וגו', ובנשיכה ליכא טעימה כלל, וא"כ אפי' אם לא נתקלל הנחש שיטעם רק טעם עפר ג"כ לא היה "טועם" בנשיכתו טעם כלשהו, דהא לא "מכניס לפיו" כלום בזה, וא"כ צ"ע במהרצ"ח.

ועל כן נראה, דמאי דשואלים אותו "מה הנאה יש לך" ה"ט מדאינו "לוקח" לעצמו כלום ולא "אוכל" בנשיכתו כלום כ"א נושך והולך "בידים ריקות", ודלא ככל שאר הבע"ח שנושכים "ואוכלים" או לוקחים עמהם "צידה לדרך", וא"כ אינו ענין כלל למאי דנתקלל הנחש דיהיה "עפר לחמו", דאף למ"ד שטועם לטעם האוכל ורק אינו "מתיישב" בדעתו וכו' ג"כ ישאלוהו "מה הנאה יש לך בנשיכתך", דדוקא כשאוכל ה"ה נהנה מזה ושבע ולא כשנושך ולא אוכל כלום, ולא רק למ"ד שטועם טעם "עפר" ישאלוהו לזה, וברור.

וכן נר' דמדוייק ברש"י הכא שכ' וז"ל, זאב טורף ואוכל, שמוליך לחוריו ואוכל שם שמפחד מן הבריות, ולכולן יש להם הנאה. ולך מה הנאה יש לך, שאתה נושך בני אדם והורגן וכו', עכ"ל יעו"ש. ומדוייק א"כ כנ"ל דכוונת שאלתם מ"ט נושך הא לא לוקח בידים כלום כשאר כל הבע"ח, ולא דאינו "טועם", ודו"ק. וה"נ מדוייק בר"ג הכא שכ' וז"ל, מה הנאה יש לך, שאתה נושך ואינך אוכל, עכ"ל ע"ש. ומדוייק כנ"ל, והבן בס"ד. וצע"ג בדברי המהרצ"ח. [ובעצם דבריו דנשיכת הת"ח צריכה להיות דומיא דנחש וכו', יעוי' מש"כ בס"ד בחידושים לרפ"ב דיומא שם באורך, קחנו משם, ותמצא נחת].

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר