סקר
לקראת סיום מס' שבת





 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

סוכה מ-מו

 

1. באיזה עניין נזכר/ים:

א. אלימות בין יהודים שומרי תורה ומצוות?
ב. ארבעים שנה?
 

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:

א. אבקה, שאיננה "חומרים שנשחקו לגרגרים קטנים"?
ב. האדם שעשה את "עסקת חייו"?
ג. המקום בעל שני השמות, העברי והיווני, שאליבא דהגמרא זהים במשמעותם?
ד. אליבא דרשב"י, מלך יהודה הצדיק ביותר?
 

3. שונות:

א. איזה מוסר השכל נלמד מסמיכות פרשיות?
ב. איזה הוא התנא שביטא הלכה למעשה את אמונתו בתוכן התפילה הנאמרת שלוש פעמים ביום: "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו"?
ג. על איזה נוהג בענייננו מתבססת ההערכה, שסוחרי ירושלים הרוויחו בחמשת ימי חוה"מ סוכות פחות מאשר בחמשת ימי חוה"מ פסח?
ד. במאבקים בין בני אדם, יש שצד אחד נוקט תכסיס, בלי להביא בחשבון תרחיש של הצד השני. התוכל להדגים זאת מענייננו?
ה. האם נכונה הטענה, המייחסת לחסידות את האמונה בל"ו צדיקים נסתרים בכל דור ודור?
ו. מהו הסבר הגמרא לתופעה המשונה של רצון הלומד תורה – השבע לכאורה – להוסיף וללמוד, בעוד שדווקא לעמי הארץ הריקנים אין רצון כזה?
ז. "לא לימא איניש לינוקא דיהיבנא לך מידי ולא יהיב ליה משום דאתי לאגמוריה שיקרא וגו'" (מ"ו: בשליש התחתון).
מדוע אין לנהוג כך דווקא כלפי הינוקא, וכי כלפי תלמיד מבוגר יותר מותר?!
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. "...למחר (=ביו"ט ראשון של סוכות שחל בשבת) משכימין ובאין והחזנין זורקין אותם לפניהם והן מחטפין ומכין איש את חבירו", מ"ב: 7 למטה.
ב. "אמר (=רבי אלעזר בר צדוק) כדו הויתי דיירי בארעא הדא מ' שנין ולא חמיתי בר אינש מהלך בארחן דתקנן כדין", מ"ד: מעל לשליש התחתון.

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. "א"ר יוסי בר חנינא בוא וראה כמה קשה אבקה של שביעית", מ: מתחת לשליש העמוד.
ב. האדם שמכר לרבן גמליאל לולב באלף זוז – "להודיעך כמה מצות חביבות עליהן", מ"א: 6 לפני ההתרחבות.
ג. מוצא, היא קלניא=מוצאת מחייבי המס של מלך (מ"ה. בתחילת גמ'). ידוע, שבאותו יישוב גרו גמלאים של הצבא הרומאי שהיו פטורים ממיסי המלך.
ד. יותם בן עוזיהו, מ"ה: בסוף השליש העליון, ועיין רש"י למקום.

3. שונות:
א. "בוא וראה כמה קשה אבקה של שביעית וכו' אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו ואת כליו שנאמר בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר לעמיתך וגו'", מ: תחת השליש העליון.
ב. "...התקין רבן יוחנן בן זכאי... ושיהא יום הנף כולו אסור... מ"ט מהרה יבנה בית המקדש וכו'", מ"א. במשנה ובגמ', 13 למטה.
ג. "כך היה מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו ולולבו בידו וכו'" (מ"א: 5 למטה): על פי פשוטו, היות שאחיזת הלולב ביד מפחיתה בהכרח את יכולת הנשיאה של המצרכים, ממילא היא מצמצמת גם את כמות המצרכים הנקנים.
ד. הבייתוסין, ברצותם לסכל את מצוות הערבה ב"הושענא רבא" שחל בשבת, כבשו את מורביות הערבה תחת אבנים, אך מעמי הארץ שצידדו בפרושים, שמטו אותן מתחת האבנים, מעשה שהיה בלתי צפוי לבייתוסין, מ"ג: 10 למטה.
ה. הטענה נכונה, שכן תכונת הצדיקים הנסתרים היא חידוש חסידי, שהיתוסף על דברי הגמרא בענייננו: "אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום", מ"ה: מתחת לאמצע העמוד.
ו. "בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק אבל מדת הקב"ה מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק וכו'", מ"ו. שורה אחרונה.
ז. התלמיד המבוגר יותר, בעל הניסיון, כשייווכח באי מילוי ההבטחה, יסיק מכך, שהמבטיח חטא בכך שלא עמד בדיבורו, מה שאין כן הינוקא, שבגלל תמימותו וחוסר ניסיונו בחיים, עלול להסיק מכך שזוהי הנורמה, שכך מותר לעשות!

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל aryefell2@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר