סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רב אשי הקדמון

סוכה מא ע"א


אמר רב אשי: מחלוקת בפרי ראשון, אבל בפרי שני - דברי הכל בין דרך מקח בין דרך חילול. והא דקתני לקח לקח - איידי דתנא רישא לקח, תנא נמי סיפא לקח.
איתיביה רבינא לרב אשי: מי שיש לו סלע של שביעית וביקש ליקח בו חלוק כיצד יעשה? ילך אצל חנווני הרגיל אצלו, ואומר לו: תן לי בסלע פירות ונותן לו. וחוזר ואומר לו: הרי פירות הללו נתונים לך במתנה. והוא אומר לו: הא לך סלע זו במתנה. והלה לוקח בהן מה שירצה. והא הכא, דפרי שני הוא, וקתני דרך מקח - אין, דרך חילול - לא! -
אלא אמר רבי אשי: מחלוקת בפרי שני, אבל בפרי ראשון, דברי הכל דרך מקח - אין, דרך חילול - לא. והא דקתני אחד שביעית ואחד מעשר שני מאי שביעית - דמי שביעית. דאי לא תימא הכי - מעשר מעשר ממש? והא כתיב +דברים יד+ וצרת הכסף בידך! אלא - דמי מעשר, הכא נמי - דמי שביעית.

רב אשי מסביר את מחלוקת רבי יוחנן ורבי אלעזר בשני אופנים "הפוכים":

אמר רב אשי: מחלוקת בפרי ראשון, ...
אלא אמר רבי אשי: מחלוקת בפרי שני,

כפות תמרים מסכת סוכה דף מא עמוד א:

גמרא א"ר אשי מחלוקת בפרי א' כו'.
איכא למידק מנ"ל לרב אשי לומר כן ומי הכריחו לזה
ותו מה שכתב רש"י מחלוקת דר"א ור"י עד כאן. קצת קשה מה בא ללמדנו

ויראה דהכריחו לרב אשי לומר כן משום דכלל גדול יש לנו אפושי פלוגתא לא מפשינן ...

כנראה כוונתו לגבי כל מקום שאמורא בא לצמצם מחלוקת תנאים או אף מחלוקת אמוראים, שאין כוונת האמורא שכך הוא יודע במסורת שהתנאים או האמוראים נחלקו דווקא במקרה מסויים, אלא, שהכלל הוא שראוי לאמורא [לגמרא] להשתמש בסברא כדי לצמצם עד כמה שאפשר בהיקף המחלוקת!!! לפי זה מובן מדוע רב אשי העלה אפשרות אחת, וכאשר אפשרות זו "נפלה" בגלל קושי הרי שרב אשי מעלה אפשרות "הפוכה" כדי לצמצם את מחלוקת האמוראים - רבי יוחנן ורבי אלעזר.

ועדיין נראה לי שיש לברר האם דבריו כלליים ביותר או תלויים בניסוח של האמורא המפרש, כגון הביטוי "לא שנו אלא..." [שלא קשור דווקא למחלוקות] או דווקא בניסוח שבסוגייתנו - "מחלוקת ב..."

בכל אופן, לפי ההסבר לעיל מובן מדוע רב אשי הסביר מכח סברא את ההסבר הראשון וכששמע את קושיית רבינא הסביר באופן "הפוך". [מהי הסברא בכל אחד משני ההסברים ראה ב"כפות תמרים".]
אלא מרש"י משמע דבר אחר:

רש"י מסכת סוכה דף מא עמוד א:

אלא - אי אתמר דרב אשי, הכי אתמר.

מרש"י משמע שלא רב אשי הסביר את עצמו וכמובן שלא חזר בו - כיצד יש להסביר את מחלוקת רבי אלעזר ורבי יוחנן - באופן שונה.

כפות תמרים מסכת סוכה דף מא עמוד א:

איתיביה רבינא לרב אשי כו'. מדקאמר איתיביה משמע דפנים בפנים אותביה רבינא לרב אשי דאל"כ היל"ל מיתבי ומדקאמר בתר הכי אלא אמר רב אשי מחלוקת בפרי שני כו'

עד כאן מובן לפי ההסבר הראשון לעיל, שרב אשי עצמו שינה את ההסבר הראשון.

אבל מדברי רש"י לא משמע כך:

ואלו לא היה פרש"י הו"א דרב אשי גופיה חזר בו מכח התיובתא אבל מדברי רש"י לא משמע דחזר בו רב אשי אלא הטעות היה לבני הישיבה דאמרו לישנא קמא משמיה דרב אשי

ולכן הוא מסביר שרב אשי הראשון בסוגיה הוא רב אשי הקדמון ורב אשי שמוזכר אחר כך עם רבינא הוא רב אשי האחרון - "עורך הגמרא"

ויראה דרש"י ס"ל דתרי רב אשי הוו דמ"ש בתחלת הסוגיא אמר רב אשי זה הוא רב אשי קדמון דיש רב אשי קדמון כמ"ש בס' יוחסין בע' האמוראים
ומאי דקאמר איתיביה רבינא לרב אשי היינו רב אשי חברו של רבינא והקשה לו עמ"ש בישיבה משמיה דר' אשי הקדמון ותירץ רב אשי האחרון אלא אי אתמר כרב אשי קדמון הכי אתמר כו' ודוק:

מסקנה: רב אשי האחרון הניח שרב אשי הקדמון התכוון להסביר ולזה מתאים הניסוח "אלא אי איתמר הכי איתמר" -וכנראה כך היתה לרש"י גירסת הגמרא.

ראה ב"שוטנשטיין" הערה 11, וב"מתיבתא" הערה ח.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר