פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"דמיפק מכרגא דמלכא קרי ליה מוצא"
המסים מצטרפים לשווי החפץ עצמו?
סוכה מה ע"א
מעשה באדם שקידש אשה בעוגיה. בית הדין בררו ומצאו שהעוגיה עצמה אינה שווה פרוטה, אבל אם יצרפו את המיסים השונים כמו אחוזי המע"מ המושתים על כל קונה ועוד הרי זה יצטרף לשוה פרוטה, ומעתה עלתה השאלה האם קידושיו קידושין, או לאו.
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א ('חשוקי חמד') דן בענין מסוגייתנו, מצות ערבה כיצד, מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא, ויורדים לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה, ואמרינן בגמרא מ"ט קרי ליה מוצא? איידי דמיפק מכרגא דמלכא קרי ליה מוצא. [מוצא מכלל המס של מלך, רש"י]. ויש להקשות מה באה הגמרא להשמיענו בזה שבמוצא היה פטורים ממס.
וביאר בשו"ת 'אמרי יושר' (ב, קצב) שהנה אמרו בגמרא (לעיל כז, ב) שסוכה שאולה כשרה מדכתיב 'כל האזרח', ופירש"י (ד"ה כל) דמשמע סוכה אחת לכל ישראל, שישבו בה זה אחר זה, ואי אפשר שיהא לכולן, דלא מטי שוה פרוטה לכל חד, אלא על ידי שאלה. ומשמע מפירוש רש"י שאם אין לאדם בדבר שוה פרוטה, לא הוי 'לכם', והקשה ה'מנחת חינוך' (מצוה שכה אות יא) ערבה שבלולב איך יוצאים בה, שהרי אין בה שוה פרוטה? וכתב האמרי יושר "ומאז שמעתי לתמוה על המנחת חינוך דהא כל הד' מינים מצוה אחת הן וכיון דכולם כאחד שוים פרוטה הוי שפיר לכם, ונראה לקיים דברי חכמים דשפיר הקשה מהא דערבה שבמקדש, שהיה מצוה בפני עצמו, וגם בזה בעינן לכם, לאבא שאול דיליף ערבי שתים, אחד ללולב ואחד למקדש, ואם כן איך קיימו מצוה זו הרי אין ערבה שוה פרוטה, ומוכח מזה דגם באין שוה פרוטה הוי לכם".
והוסיף האמרי יושר "והיה אפשר לומר דכיון דהמלך הטיל מס, אם כן בצירוף המס שהטיל המלך על הערבות הוי שוה פרוטה, על זה באה הגמ' להשמיענו שאין לומר כן, שהרי מוצא מיפק מכרגא דמלכא, ואף על פי כן היו נוטלים משם, על כן קמ"ל במשנה דהיה חפשי ממס דנקרא מוצא ואפילו הכא יוצאין בזה, להשמיענו דגם באין שוה פרוטה, כל שמיוחד לו הוי לכם".
בחשוקי חמד מביא שחותנו הגרי"ש אלישיב העיר על קושית האמרי יושר שערבה שבמקדש לא היה בו שוה פרוטה. שכיון ששיעורו י"א אמה, אם כן מפאת גדלו זה ודאי שוה פרוטה, שהרי אפשר לסכך בו בתים ופשוט.
ומסיים בחשוקי חמד, על כל פנים שמענו מהאמרי יושר, שאם היה מס בערבה אף על פי שהערבה בעצמה לא היתה שוה פרוטה, נחשב לדבר השוה פרוטה, ואם כן הוא הדין בעניננו, שעוגיה אף על פי שבעצמותה אינה שוה פרוטה, אם יש עליה מס, וקידש בה, האשה מקודשת.
