חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר
סוכה נד - ביצה ה
1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. הצירוף "זאב זאב", אם כי במשמעות אחרת מזו המקובלת בימינו?
2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. הגרסא הקדומה המזכירה באסוציאציה את "אם שותים לא נוהגים"?
ב. התקנה שהתקינו חכמים במטרה לשפר את תודעת הציבור באשר למעמדה ולחשיבותה של ירושלים?
ג. שהתכוון לוותר על חלק מרכושו, ובלבד שלא יעבור על דברי חכמים?
ד. שעל פי מקור אחר בש"ס, ממש הפקיר חלק מרכושו לצורך קיום מצווה?
3. מה המשותף ל:
א. (עלת), עקרבת, לוד, ירדן?
4. השלם:
א. "........... ושאינו........... ............. קודם".
ב. "שותא ד........... בשוקא או ד......... או ד..........".
ג. "...... לרשע...... לשכינו..... לצדיק...... לשכינו".
ד. ".......... דלא.......... לא גזרו בה רבנן".
ה. "היא גופה.......... ואנן ניקום ונגזור גזרה ל..........".
ו. "כל דבר שיש לו........... אפילו ב.......... לא בטיל".
ז. "אין............. ..............לכתחלה".
5. שונות:
א. איזה שימוש תועלתי מפתיע ובלתי שגרתי אפשר לעשות בביצה חיה?
ב. האם ייתכן שבימי קדם, בכפר א' שבסוריה חגגו את חג השבועות ביום רביעי ואילו בכפר ב' בגולה הסמוך לו – בימים רביעי וחמישי??
ג. "המקהלה שרה, אומנם, במקצועיות רבה ובהרמוניה אבסולוטית, נדירה במחוזותינו, אלא שהרפרטואר היה לקוי" (ציטוט מפי מבקר מוסיקאלי).
מה היה הליקוי שאליו כיוון המבקר?
6. ביד הלשון:
א. "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם" – מדוע לא "...ונדיר"?
תשובות
1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה... כשנכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה לוקוס לוקוס (=זאב זאב") עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל וכו'", סוכה נ"ו: 2 לפני ההתרחבות.
2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. אין להורות הלכה לאחר שתיית משקאות חריפים, כפי שעולה מעדותו של רב פפא על רב - "דרב לא מוקי אמורא עלויה מיומא טבא לחבריה משום שכרות וכו'", ביצה ד. 2 למטה.
ב. "... א"ר יוחנן מה טעם (כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד) כדי לעטר שוקי ירושלים בפֵּרות", ביצה ה. 3 למטה.
ג. "כרם רבעי היה לו לר' אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי ובקש להפקירו לעניים" (רש"י: שילקטוהו הם ויעלוהו לירושלים ויאכלוהו שם שהיה עליו טורח להעלות שם הפֵּרות), ביצה ה. 2 למטה.
ד. "מעשה ברבי אליעזר(!) שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה", ברכות מ"ז: 4 מתחת להתרחבות השנייה.
3. מה המשותף ל:
א. ארבעה מיקומים גיאוגרפיים קיצוניים ברדיוס של ירושלים, שמהם והלאה אין חובה להביא אליה את פֵּרות נטע רבעי, אלא אפשר לפדותם ולהעלות את דמיהם לירושלים, ביצה ה. 6 למטה.
4. השלם:
א. "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם", סוכה נ"ו. 2 לפני ההתרחבות.
ב. "שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה", סוכה נ"ו: 3 לפני סוף הפרק.
ג. "אוי לרשע אוי לשכינו טוב לצדיק טוב לשכינו", סוכה נ"ו: 1 לפני סוף הפרק.
ד. "מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן", ביצה ב: 3 למטה.
ה. " היא גופה גזרה ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה", ביצה ג. 5 למעלה.".
ו. "כל דבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן לא בטיל", ביצה ד. בשליש העליון.
ז. "אין מבטלין איסור לכתחלה", ביצה ד: מעל אמצע העמוד.
5. שונות:
א. לסמוך בה את כרעי המיטה (רש"י:"זוקפה כנגד חודה וסומך בה"), ביצה ג: 11למעלה.
ב. ייתכן וייתכן: בתקופה ההיסטורית, שבמהלכה היו שלוחי בית דין יוצאים להודיע על החודש "ועד מקום שיכול להגיע בתוך חמשה עשר ימים הם מודיעים ועושין יום אחד והשאר עושין שני ימים" (רש"י ביצה ד: 6 למטה).
ג. "פעם אחת נשתהו העדים לבא ונתקלקלו הלוים בשיר" (ביצה ד: בשורה האחרונה), דהיינו, מחמת התאחרותם של עדי החודש שרו הלויים שיר של חול, "וכשבאו נמצא שהוא של קדש" (רש"י למקום).
6. ביד הלשון:
א. המילה "נדיר" אוזרחה בעברית אך ורק החל מתקופת תחיית הלשון, בדרך של שאילה מהשפה הערבית " – "נאדר".
המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]
