חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

ביצה כ-כו

1. באיזה עניין נזכר/ים:

א. "ולא היה שם אדם שערער בדבר כלום"?
 

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:

א. ששינה מפני השלום?
ב. המשמש דוגמא ליושר אינטלקטואלי?
ג. שדרשו מעצמם יותר ממה שדרשו מהציבור?
ד. שלולא מעמדו היה ראוי לנידוי?
ה. שנושא בחלק מהאחריות על מעשה שלילי, גם על "שב ואל תעשה", דהיינו על מחדל מסוים שנזקף לחובתו?
ו. שנתבקש לגשת לסולם כדי לברר משהו על כסא...?
 

3. השלם:

א. "השותה כוסו בבת אחת ה"ז........... שנים דרך...... שלשה מ..... ה....".
ב. "ג' עזין הן......... באומות....... בחיות............ בעופות".
 

4. שונות:

א. הבדיחה היהודית מספרת על נוהגו של יהודי לענות על שאלה בשאלה נגדית (ובעצם, למה לא?...). התוכל להדגים זאת בענייננו?
ב. מניין שבוויכוח יש להימנע מלהוסיף שמן למדורה?
ג. מהו מקור הביטוי "עורבא פרח"?
ד. באילו נסיבות - לא בפיקוח נפש – יהודים שחטו ביום טוב בעל חיים טרפה?
ה. ובאיזה מקרה לא טרחו יהודים למען אורח ביום טוב?
ו. ביום טוב, כשמגיעים אורחים פותח בעל הבית בקבוק לכבודם, אך אין בתוכו ולו קמצוץ משקה. הכיצד?
ז. מספר העגלים שנולדו לרבי אלעזר בן עזריה כל שנה היה:
1. 130 2. 1300 3. 13000 4. 130000
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. בסיפא של הנזכר בתשובה 2 ב' נאמר: "ואותו היום גברה ידן של בית הלל וקבעו הלכה כמותן ולא היה שם אדם שערער בדבר כלום".

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. "מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה ביו"ט חברו עליו תלמידי שמאי הזקן אמרו לו מה טיבה של בהמה זו אמר להם נקבה היא ולזבחי שלמים הבאתיה כשכש להם בזנבה והלכו להם", כ. 9 למטה. הבהמה שנועדה לעולה הייתה, כמובן, ממין זכר, אבל הלל שינה מפני השלום.
ב. בהמשך לציטוט הקודם: "ואותו היום גברה ידם של בית שמאי על בית הלל ובקשו לקבוע הלכה כמותן והיה שם זקן אחד מתלמידי שמאי הזקן ובבא בן בוטא שמו שהיה יודע שהלכה כבית הלל ושלח והביא כל צאן קדר שבירושלים והעמידן בעזרה ואמר כל מי שרוצה לסמוך יבא ויסמוך", כ. 5 למטה.
ג. "אמרו לו (=לרבן גמליאל) מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין לכל ישראל להיות אופין פתין גריצין וחררין", כ"א: 6 למטה.
ד. "תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדי מקולס בלילי פסחים שלחו ליה אלמלא תודוס אתה גוזרנו עליך נדוי שאתה מאכיל את בני ישראל קדשים בחוץ וכו'", כ"ג. 5 לפני המשנה.
ה. "...תנא לא שלו היתה (=הפרה שיצאה בשבת ברצועה שבין קרניה) אלא של שכנתו היתה ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו", כ"ג. 5 אחרי גמ'.
ו. רב נחמן ביקש מחמא בר אדא "שליח ציון", שבחזרתו לארץ ישראל יסטה מדרכו לסולמה של צור, כדי לברר אצל רב יעקב בר אידי את נוהגם בהוצאת כסא ביום טוב, כ"ה: 8 למטה.

3. השלם:
א. "השותה כוסו בבת אחת ה"ז גרגרן שנים דרך ארץ שלשה מגסי הרוח", כ"ה: 5 למעלה.
ב. "ג' עזין הן ישראל באומות כלב בחיות תרנגול בעופות", כ"ה: 2 לפני ההתרחבות.

4. שונות:
א. "שוב מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ב"ה שהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה מצאו תלמיד אחד מתלמידי ב"ש אמר לו מה זו סמיכה אמר לו מה זו שתיקה שתקו בנזיפה והלך לו", כ: 5 למעלה.
ב. על השאלה "מה זו סמיכה" (ראה בתשובה הקודמת) השיב תלמיד בית הלל "מה זו שתיקה", דהיינו המשיב לא האריך יותר ממה ששאל השואל.
ג. רב הונא, שהיה עייף ורעב מטורח הדרשה שדרש ביום טוב, הסיח את דעתו של השואל, רב אויא סבא (כ"א. 5 למעלה) במשפט הקצר "עורבא פרח" (רש"י: "עורב הפורח למעלה השיאו לדבר אחר"). אגב אורחא, הצירוף הזה מופיע בש"ס פעם אחת נוספת בלבד (חולין קכ"ד:) ע"י אותו אמורא ואל אותו שואל, בעניין השונה אך במקצת מענייננו.
ד. "בלשת באה לעירנו ובקשה לחטוף את כל העיר ושחטנו להם עגל והאכלנום ופטרנום לשלום...אמר רב יוסף עגל טרפה הואי", כ"א. 1 לפני ההתרחבות.
ה. כשהזדמן ביום טוב אורח נוכרי אצל מרימר ומר זוטרא, הם הודיעו לו מראש, שלא יטרחו עבורו טרחה יתירה, כ"א: 2 מעל המשנה.
ו. המדובר בבקבוק שמולא מערב יום טוב במוגמר, כדי שייהנו מריחו ביום טוב לאחר חליצת פקקיו ממנו, כ"ב: ברבע התחתון.
ז. 4: "תליסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא", כ"ג. 3 אחרי גמ'.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]