הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"ואמרי לה" - "לישנא אחרינא"
ביצה לד ע"א
ואין מלבנין את הרעפים. מאי קא עביד? -
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא ברעפים חדשים עסקינן, מפני
שצריך לבדקן,
ואמרי לה: מפני שצריך לחסמן.
תנן התם דרסה, או שטרפה בכותל, או שרצצתה בהמה, ומפרכסת ושהתה מעת לעת ושחטה - כשרה. אמר רבי אלעזר בר ינאי משום רבי אלעזר בן אנטיגנוס: צריכה בדיקה.
בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא: מהו לשחטה ביום טוב? מי מחזקינן רעותא ביום טוב, או לא?
אמר ליה: תנינא, אין מלבנין את הרעפים לצלות בהן.
והוינן בה: מאי קא עביד? ואמר רבה בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא ברעפים חדשים עסקינן, מפני שצריך לבדקן. -
אמר ליה: אנן מפני שצריך לחסמן מתנינן לה.
כמה הערות על מבנה הגמרא:
1.
ואין מלבנין את הרעפים. מאי קא עביד? -
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא ברעפים חדשים עסקינן, מפני
תלמוד בבלי מסכת ביצה דף לד עמוד א
שצריך לבדקן,
ואמרי לה: מפני שצריך לחסמן.
הביטוי "ואמרי לה" משמעותו פעמים רבות, שהדין/הסבר נמסר על ידי חכם אחר. בסוגייתנו הכוונה היא להסבר אחר לדין. ביטויים דומים הם: "איכא דאמרי"; "איבעית אימא".
1.1
אולי הביטוי "ואמרי לה" רומז שכך צריכה להיות ההלכה. אבל גם לגבי שני המושגים המקבילים אומרים בדרך כלל, שהלכה כ"לשון אחרון" - בעלי הכללים דנים בזה בהרחבה.
1.2
ואולי יש לומר שהביטוי "ואמרי לה" רומז שהסבר זה נאמר על ידי אחד מהחכמים שמוזכרים בסוגיה [מתאים בהמשך לריש לקיש]!
2.
תנן התם דרסה, או שטרפה בכותל, או שרצצתה בהמה, ומפרכסת ושהתה מעת לעת ושחטה - כשרה. אמר רבי אלעזר בר ינאי משום רבי אלעזר בן אנטיגנוס: צריכה בדיקה.
בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא: מהו לשחטה ביום טוב? מי מחזקינן רעותא ביום טוב, או לא?
אמר ליה: תנינא, אין מלבנין את הרעפים לצלות בהן.
והוינן בה: מאי קא עביד? ואמר רבה בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא ברעפים חדשים עסקינן, מפני שצריך לבדקן. -
הביטוי "תנינן" מתייחס לסוגייתנו [כי הגמרא מביאה סוגיה ממקום אחר ושם מתייחסים לסוגייתנו].
3.
אמר ליה: אנן מפני שצריך לחסמן מתנינן לה.
רבי זירא אומר שרבי יוחנן אמר להיפך: "לחסמן" ולא "לבדקן". הביטוי "מתנינן" מתייחס לגירסה בדברי אמורא!
4.
רמב"ם הלכות יום טוב פרק ג הלכה יא:
תנור וכירים חדשים אין סכין אותן בשמן ביום טוב, ואין שטין אותן במטלית, ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן ואם בשביל לאפות בהן מותר, אין מלבנין את האבנים לצלות או לאפות עליהן מפני שמחסמן, ומסיקין ואופין בפורני ומחמין חמין באנטיכי.
בפשטות, הרמב"ם פוסק כדעה השניה בגמרא - "מפני שמחסמן".
4.1
מגיד משנה הלכות יום טוב פרק ג הלכה יא:
אין מלבנין את הרעפים וכו'. משנה שם (ביצה דף ל"ג) אין מלבנין את הרעפים לצלות עליהן ביום טוב ובגמרא מאי קא עביד אמר ר' יוחנן הכא ברעפים חדשים עסקינן מפני שצריך לבדקן ואמרי לה מפני שצריך לחסמן.
ורבינו לא הזכיר חדשים לפיכך נראה שהוא מפרש ואמרי לה דאפילו ישנים אסור מפני שמחסמן בכל שעה שמלבנן. ולפי שאמרו מפני שצריך לבדקן אמרו מפני שצריך לחסמן
ההדגשה של "חדשים" חסרה ברמב"ם מפני שכך כנראה סוברת ה"לשון השניה" בגמרא שהדין הוא גם בישנים.
אי נמי דה"ק מפני שצריך ללבנן כל כך עד שיתחסמו וזהו שבהלכות לא הביאו אלא משנה כפשטה ולא חלקו בין חדשים לישנים לפי שהן פוסקין כלשון אחרון וכפי מה שפרשתי אבל הרשב"א ז"ל פסק ג"כ כלשון אחרון וכתב דוקא רעפים חדשים:
הוא מדגיש שהרמב"ם פוסק כלשון אחרון ["לישנא בתרא"].
לא ברור לגמרי, האם הוא רק מציין כעובדה שהרמב"ם מכריע כלשון אחרון, או שהוא מתכוון, שהרמב"ם מכריע כך כי כך נאמר ב"לשון אחרון" [וכך אומרים פרשני הרמב"ם - פעמים רבות - שזוהי שיטתו של הרמב"ם].
5.
רא"ש מסכת ביצה פרק ד סימן טו:
ונראה דהכי הלכתא דהא ר"ל סבר כי האי לישנא דקאמר הכא בקדירה חדשה עסקינן ומשום ליבון רעפים נגעו בה. והיינו משום חיסום דאיכא חיוב חטאת משום מכה בפטיש. אבל משום שצריך לבודקו ליכא חיוב חטאת:
הוא מסתמך על המשך הגמרא:
תלמוד בבלי מסכת ביצה דף לד עמוד א
אמר רבי שמעון בן לקיש: הכא בקדרה חדשה עסקינן, ומשום לבון רעפים נגעו בה.
כלומר, הרא"ש פוסק כלשון השניה בסוגיה כי ריש לקיש כך פסק [כך משמע מדבריו של ריש לקיש] בהמשך.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד סט דיון ארוך בעניין.
