הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"למאי הלכתא"

ראש השנה ב ע"א

גמרא. למלכים למאי הלכתא? - אמר רב חסדא: לשטרות. דתנן:מבנה הסוגיה:

1.
רש"י מסכת ראש השנה דף ב עמוד א:

למאי הלכתא - כלומר: למה הוקבע יום מיוחד למנין המלכים, אימא שעל כל מלך ומלך תתחיל שנתו מיום שעמד בו. אבל אין כוונת השאלה: לצורך מה בכלל צריך למנות את שנות המלך.

2.
חידושי הריטב"א מסכת ראש השנה דף ב עמוד א:

גמ' למלכים למאי הלכתא. עיקר הפירוש כדפרש"י ז"ל למאי הלכתא הוקבע יום ידוע למנין מלכים אלא כל מלך תתחיל שנתו מיום שנולד בו,
ומהדרינן דאיצטריך הא לענין שטרות וכדאמר ואזיל,
אבל ליכא לפרושי למאי הלכתא לאיזה ענין אנו צריכים מנין למלכים,

חדא דמילתא פשיטא הוא שאנו צריכין זה לענין השטרות,

הוא מסביר כמו רש"י:

2.1

ותו דאם איתא כיון דמהדרינן לשטרות למה לי למימר תו וכדתנן שטרי חוב המוקדמין פסולין.

הוא מוכיח את דבריו מכך, שהגמרא ציטטה משנה שמסבירה את עניין הפסול של שטר מוקדם. ואם שאלת הגמרא היתה רק מה הצורך בכלל למנות לשנות מלכות מלך, היה מספיק לענות, בגלל שטרות [ובלי קשר לדין ששטר מוקדם פסול].

3.
של"ה - כללי התלמוד (יט) כלל עיון:

ועל זה אמרו רבותינו ז"ל בידיעת תכלית המאמר ההוא, 'מאי נפקא מינה', ["נפקא מינה"] 'למאי הלכתא'.
כלומר, מהו התועלת היוצא לנו מזה המאמר, כי בודאי לכל מאמר ומאמר ולכל סיפור וסיפור הבאים בתורתינו הקדושה ובתלמוד יש לו תכלית מה, ויצא לנו תועלת או לגוף או לנפש או לשניהם יחד [כל שכן בדינים אשר באו בהם, כי כל דבר שאינו לתכלית מה היא פועל בטל], (כמו שכתוב) [וכתיב] (דברים לב, מז) 'כי לא דבר רק הוא מכם'.

משמע מהשל"ה שלא כרש"י והריטב"א, אלא באמת כוונת הביטוי "למאי הלכתא" הוא כללי: בשביל איזה צורך צריך את הדין המסויים!

3.1
ונראה לומר, ששני ההסברים נכונים ומשתנים בהתאם לנושא הנדון.