הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

דברי ברייתא מבוססים על משנה

ראש השנה ב ע"א-ע"ב

תנו רבנן: מלך שעמד בעשרים ותשעה באדר, כיון שהגיע אחד בניסן - עלתה לו שנה. ואם לא עמד אלא באחד בניסן - אין מונין לו שנה עד שיגיע ניסן אחר.
אמר מר: מלך שעמד בעשרים ותשעה באדר כיון שהגיע אחד בניסן עלתה לו שנה. הא
קא משמע לן דניסן ראש השנה למלכים, ויום אחד בשנה חשוב שנה. ואם לא עמד אלא באחד בניסן אין מונין לו שנה עד שיגיע ניסן

1.
חידושי הריטב"א מסכת ראש השנה דף ב עמוד ב:

קמ"ל [דניסן וכו']. יש גורסין עלה מאי קמ"ל הא קמ"ל וכו', ורש"י כתב דלא גרסינן ליה אלא הכי גרסינן קמ"ל דניסן וכו', והדין עמו דהכא ליכא למיבעי כלל מאי קמ"ל דהא ודאי טובא קמ"ל דניסן ראש השנה למלכים ואין מונין מיום שעמד בו ועוד אשמעינן דיום אחד בשנה חשוב שנה,

ואף על גב דממתני' שמעינן לה, דהא רובא דמתנייתא איתניהו במתני', ועוד מאי קא מהדרינן הא קמ"ל דניסן ר"ה למלכים,
הילכך אי [גרסינן] מאי קמ"ל הא קמ"ל י"ל [=יש לומר] דלאו קושיא היא אלא ביאור ודברי התלמוד.

משמע מדבריו שרוב הדינים שמובאים [בש"ס] בברייתות יש להם מקור במשנה. הוא מסביר בזה מדוע הגמרא מדייקת מהברייתא כאשר יכלה לדייק זאת מהמשנה. [ראה ב"שוטנשטיין" בעמוד ב, הערה 1].

נראה, שלפי דבריו אלה אולי מובן מדוע לפעמים מוזכר בגמרא "תנן" על ברייתא ולהיפך!

כמו כן הוא מעיר שהביטוי "מאי קמשמע לן הא קמשמע לן" [לפי מי שגורס כך בסוגייתנו] משמעו דיון פנימי בסוגיה [שאלה רטורית] ואין כאן ממש קושיה ותרוץ!

וראה ב"מתיבתא", הערה א [בעמוד ב], שאפשר לקרוא את הקמשמע לן ["קמ"ל"] הראשון כחלק מהשאלה!