הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
קושיה חוזרת
ראש השנה ז ע"א
לחדשים מנלן - דכתיב +שמות יב+ החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית. והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו וגו', וכתיב +דברים טז+ שמור את חדש האביב, איזהו חדש שיש בו אביב - הוי אומר זה ניסן, וקרי ליה ראשון. - ואימא אייר? - בעינא אביב, וליכא. - ואימא אדר! - בעינא רוב אביב, וליכא. - מידי רוב אביב כתיב? -
אלא אמר רב חסדא: מהכא +ויקרא כג+ אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ. איזהו חדש שיש בו אסיפה - הוי אומר זה תשרי, וקא קרי ליה שביעי. - ואימא מרחשון, ומאי שביעי - שביעי לאייר! - בעינא אסיף, וליכא. - ואימא אלול, ומאי שביעי - שביעי לאדר! - בעינא רוב אסיף, וליכא. -
מידי רוב אסיף כתיב?
1.
הגמרא דוחה את הסברו של רב חסדא באותו טיעון כמו שדחתה את ההסבר הקודם! נשאלת השאלה: אם רב חסדא הכיר את הדיון המוקדם יותר [ונראה שאמנם הוא הכיר, שהרי נאמר בגמרא "אלא אמר רב חסדא"] מדוע הוא ממשיך ולטעון טענות דומות? ["מהלכים" דומים ["כפולים"] מוזכרים הרבה בש"ס]
2.
ראה ב"מתיבתא", הערה יט, שהר"ן מסביר את ההבדל בין שני ה"מהלכים" בגמרא.
ואולי יש הבדל בין "אביב" ל"אסיף".
3.
ונראה לומר: דברי ה"סתמא דגמרא" ודברי "רב חסדא" לא נאמרו באותו בית מדרש. "עורך הגמרא" כינס את ההסברים ממקורות שונים.
