|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
והא דפרה כיון דקאי גילדי גילדי – שופר
|
 |
 |
|
| תמונה 1. קרן פרה |
תמונה 2. קרן יעל |
 |
 |
|
| תמונה 3. קרן פרה - ניתן להבחין בטבעות הגידול בעיקר לקראת הקצה |
תמונה 2. יעל - נקבה צילמה: תהילה רענן |
גילדי = שכבות (קליפות)
בהמשך הפרק יש למונח "גלד" משמעות כפי שהיא מקובלת בלשון זמננו ומתייחסת למבנה השכבתי של הקרן. "ת"ר גרדו בין מבפנים בין מבחוץ כשר. גרדו והעמידו על גלדו כשר" (כז ע"ב). כאן משמעות הגלד היא אחת משכבות הקרן. גם בימינו נוהגים לשייף את הקרן על מנת להעניק לה ברק. בתהליך זה הקרן מאבדת מעובייה ועשויה להגיע לעובי של שכבה אחת, אך לדעת חכמים שופר כזה כשר לתקיעה – "גרדו והעמידו על גלדו כשר". מפרש רש"י: "העמידו על גלדו - גלד דק". אין הבדל בין אם תהליך השיוף היה מבפנים או מבחוץ ודי אם אין נקב בקרן על מנת להתירה. יתכן והמשך הברייתא "הניח שופר בתוך שופר אם קול פנימי שמע יצא ואם קול חיצון שמע לא יצא" (שם) הוא ברצף הגיוני להלכה שקדמה לו. אם ניתן לגרד שכבות מהשופר, הן מבפנים והן מבחוץ, הרי שאדם שאינו מגרד את השופר תוקע לכאורה בשני שופרות זה בתוך זה. בנוסף לשכבה החיונית מתווספות שכבות מיותרות שניתן להסירן, אך למרות זאת אין הן פוסלות את השופר משום שמעמדן כמי שהניח שופר בתוך שופר(5).
בחולין (נט ע"א) מפרש רש"י: "כרוכות - גילדי גילדי קליפה על קליפה כעין קרני השור". בדומה לכך פירש גם בחולין (מו ע"ב) בדיני טריפות. אומרת שם הגמרא: "ואמר רבא: האי ריאה דקיימא גילדי גילדי, אוכמי אוכמי, חזותא חזותא – כשרה"(6). מפרש רש"י: "גילדי גילדי - קליפות קליפות קרושטי"ש בלעז (גלדים בעור אחרי פציעה) כעין מכות מלנ"ץ (פצעים)". רבינו חננאל (ראש השנה, כו ע"א) מפרש בדומה לפירוש רש"י בחולין: "קרן של פרה כיון דהוא גילדי גילדי כשנים ושלושה שופרות זה בתוך זה נזדמן, והתורה אמרה שופר אחד לא שנים ושלשה שופרות"(7).
המבנה השכבתי של קרן הפרה מאפשר לפצל אותה לרצועות דקות שבהן משתמשים לצרכים אומנותיים. ראו למשל כאן. לפני התפשטות השימוש בזכוכית והחומרים הפלסטיים שימשו "זגוגיות" קרן דקות להגן על נרות ועששיות מפני רוח או גשם. בימינו משתמשים בקרניים ליצירת אהילים דקורטיביים.
פירושי רש"י
מעניין להשוות בין פירושי רש"י למושג "גילדי" במסכתות חולין וראש השנה. בניגוד לפירושו בגמרא בחולין המזהה את ה"גילדי" כקליפות או שכבות הרי שבר"ה פירש: "גילדי גילדי - בכל שנה ושנה ניכרת תוספתו והוא כמין גלד מוסיף על גלד ראשון בתכליתו של ראשון תחילת השני". לא ייתכן להסביר שגם כאן כוונת רש"י למבנה שכבתי שהרי התוספת היא מבפנים ולא ניתן לומר "בכל שנה ושנה ניכרת תוספתו". על סתירה זו עמד כבר הרש"ש (חולין, נט) וכתב: "רש"י ד"ה כרוכות. גילדי גילדי קליפה על קליפה כו'. משמע שרצה לומר כעין קליפת הבצלים וכעלי הכרוב הנכרכים זה על זה. ולא כן פירש בר"ה ושם פירושו מוכרח".
ניתן ליישב את הסתירה בכך ששני פירושים אלו מבטאים את שני המאפיינים השונים של קרן הפרה שתיארנו. הקרן בנויה מטור של טבעות גידול אך יחד עם זאת יש לה מבנה שכבתי. ייתכן ושני פירושי רש"י אינם סותרים זה את זה אלא משלימים. במסכת חולין הוא משווה בין המונחים "כרוכות" ו"גילדי גילדי" ומתאר אותם כמבנה שכבתי ("קליפה על קליפה כעין קרני השור") המבדיל, לכאורה, בין חיות לבהמות (שחלבן אסור באכילה). אמנם הגמרא דוחה את הצעה זו משום שגם קרן השור בנויה כך למרות שחלבו אסור ("... והרי שור, דכרוכות וחלבו אסור", חולין, נט ע"ב). לעומת זאת במסכת ראש השנה נוספת הדגשה רלוונטית להלכות שופר והיא שהשכבות העליונות אינן מכסות לגמרי את השכבות שמתחתן ואינן חופפות "והוא כמין גלד מוסיף על גלד ראשון בתכליתו של ראשון תחילת השני" ולכן למרות שהמניח שופר בתוך שופר תקיעתו כשרה הרי שקרן פרה פסולה. אמנם היא בנויה משכבות אך הן אינן חופפות לגמרי (ראו בשרטוט). בלשון רבינו חננאל: "קרן של פרה כיון דהוא גילדי גילדי כשנים ושלושה שופרות זה בתוך זה נזדמן והתורה אמרה שופר אחד לא שנים ושלשה שופרות". ייתכן וכך מבין התוס' את דברי רש"י: "ולא שנים ושלשה שופרות - ולא דמי למניח שופר בתוך שופר (שכשר) כדפירש בקונטרס דעל גלד ראשון אתוסף גלד שני שפת השני בתכליתו של ראשון והקול יוצא דרך כולם". גם תוס' הרא"ש נוקט בלשון דומה.
ייחודה של קרן הפרה
השוואה של קרניים שונות במשפחת הפריים מגלה שטעמו של אביי לפסול קרן הפרה, על פי פירוש רש"י הראשון כפשוטו, לא מובן. על פי הסבר זה יש מקום לפסול את קרני משפחת הפריים כולה ואפילו את האיל משום שבכולן ניתן לראות את טבעות גידול. המבנה של טבעות הגידול בולט בפריים אחרים אף יותר מאשר בקרני הפרה (השווה תמונות 1-2) ואם כן כיצד מכשירה המשנה את קרן האיל והיעל לתקיעה? מאידך גיסא גם פירושו השני לא מספק הסבר לטעם האיסור שהרי אם הקרן בנויה משכבות זו על גבי זו ותקע בכולן יחד (דרך החלל הפנימי) התקיעה כשרה בדומה להניח שופר בתוך שופר. עלינו להניח שפירושי רש"י משלימים זה את זה ומאפשרים לנו להבין מה מייחד את קרן הפרה ואוסר אותה. קרן הפרה מתפרקת בקלות לשכבות נפרדות (עד 12) ולכן הדבר דומה לתוקע "בשנים שלושה שופרות". התקיעה ב"שנים שלושה" שופרות כשלעצמה איננה אסורה שהרי המניח שופר בתוך שופר תקיעתו כשרה אלא שהדבר מותנה בתקיעה דרך השופר הפנימי בלבד: "הניח שופר בתוך שופר, אם קול פנימי שמע יצא, ואם קול חיצון שמע לא יצא" (ראש השנה, כז ע"ב). ייתכן והגלדים אינם שכבות המכסות זו את זו לגמרי כפי שניתן לראות בדוגמאות אחרות (גלדי בצל למשל) אלא מסודרות כטור של קונוסים (בצורת הקרן), הולכים וגדלים, המונחים זה על גבי זה(8). במבנה זו חלל השופר מורכב לא רק מהשכבה הפנימית ביותר אלא גם מהשכבות החיצוניות לה ולכן יש כאן פסול של "שנים ושלושה שופרות" (ראו בשרטוט). ייתכן וזו גם כוונת התוס': "ולא שנים ושלשה שופרות - ולא דמי למניח שופר בתוך שופר (שכשר) כדפירש בקונטרס דעל גלד ראשון אתוסף גלד שני שפת השני בתכליתו של ראשון והקול יוצא דרך כולם".
לסכום: העובדה ששכבות קרן הפרה מתקלפות ונפרדות בקלות מעניקה לכל אחת מהן מעמד של שופר עצמאי ולכן לא ניתן לתקוע דרך כולן שהרי בפי השופר הן אינן חופפות. בניגוד לקרן הפרה, חוליות קרני בני משפחת הפריים מאוחות זו בזו ואינן ניתנות להפרדה ולכן כולן יחד נחשבות שופר אחד. הגבולות בין החוליות נובעים מהאטה בקצב הסינתזה בעונות מחסור אך לא מהפסקה מוחלטת. הדבר מזכיר את טבעות הגידול הקיימות בגזעי עצמים.
ראו הסבר גרפי בסרטון. לצפייה הקש/י כאן.
(1) ראו עוד במאמר "למה תוקעין בשופר של איל".
(2) צורת גידול זו דומה לאופן בו מתפתחות ציפורננו מבסיסן.
(3) הטבעת הראשונה בפרות מופיעה בגיל 1.5 שנה ולאחר מכן בכל חורף מתווספת עוד טבעת.
(4) ביעל קביעת הגיל מתבצעת בעזרת טבעות הגידול ולא בעזרת הזיזים שמספרם איננו קשור לגיל.
הכוללת מינים כמו האיל (זכר הכבשים), יעל, פרה, ראם, דישון, עז ועוד. ניתן להניח שבמעלי גרה הגדלים בתנאים מבוקרים במשק האדם לא יבלטו טבעות גידול.
(5) באופן זה בוודאי התקיעה צריכה להיות אך ורק בשופר הפנימי בלבד משום שאין אפשרות למעבר אוויר בין השכבות. הרא"ש מתנה את כשרות התקיעה בשופר בתוך שופר בכך שהשופר הפנימי יבלוט מעט על מנת שיוכל להניח את פיו עליו ולתקוע רק בו. לדעתו אם תקע בחיצוני האוויר חייב לעבור גם דרך השופר הפנימי ואז התקיעה פסולה בגלל "שופר אחד ולא שנים ושלשה שופרות". מדבריו עולה שאם יתקע בשופר החיצוני ויסתום את הפנימי עצם העובדה שמונח שופר בתוך שופר אינה פוסלת.
(6) פירוש: ואמר רבא: האי ריאה דקיימא גילדי גילדי [ריאה זו שעומדת לפנינו כשהיא מכוסה גלדים גלדים], או אוכמי אוכמי [כתמים שחורים] או חזותא חזותא [מראות, צבעים שונים] עדיין היא כשרה.
(7) פירושו של רבינו חננאל מעורר שתי שאלות: א. לדברי אביי מבנה "גילדי גילדי" גורם לכך שהשופר נראה ("מתחזי") כשנים ושלושה שופרות אך אם ה"גילדי" הן שכבות השופר הרי שהדבר לא נראה בשופר השלם. ב. על פי הסברו לא ברור מדוע שופר מקרן פרה פסול מהטעם שהשכבות הן "כשנים ושלושה שופרות זה בתוך זה" הרי "הניח שופר בתוך שופר יצא". להלן יובא תירוץ התוס' לשאלה זו.
(8) דוגמה למבנה מעין זה עשויה להיות חבילת כובעי ליצן המונחים זה על גבי זה כאשר כל כובע גדול במעט מזה שמתחתיו.
מקורות עיקריים:
מ. רענן, אספקטים זואולוגיים בהלכות שופר. "בראש השנה ייכתבון" קובץ מאמרים על ראש השנה. תשס"ג. הוצאת תבונות – מכללת יעקב הרצוג ליד ישיבת הר עציון.
Bing-Wei Li et al, 2011, 'Static and dynamic mechanical properties of cattle horns', Materials Science and Engineering 31 pp.179–183.
O’Connor, S. et al., 2015. 'Advances in identifying archaeological traces of horn and other keratinous hard tissues'. Studies in Conservation 60 (6).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.