כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > שופר - "יעל פשוט" (ראש השנה כו ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

שופר של ראש השנה של יעל פשוט – שופר

"אמר רבי לוי: מצוה של ראש השנה ושל יום הכפורים בכפופין ושל כל השנה בפשוטין. והתנן: שופר של ראש השנה של יעל פשוט! הוא דאמר כי האי תנא; דתניא, רבי יהודה אומר: בראש השנה היו תוקעין בשל זכרים כפופין וביובלות בשל יעלים" (ראש השנה, כו ע"ב).

שם עברי: כבש הבית שם באנגלית: Sheep שם מדעי: Ovis aries musimon

שם נרדף במקורות: כבשה, כשב, איל, רחל, יובל, כר, אימר, דיכרין

נושא מרכזי: מעמד סוגי קרניים למצוות שופר

לנושאים נוספים העוסקים בשופר - הקש/י כאן.

כמבוא לדיון במעמד סוגי הקרניים הכשרות למצוות תקיעת שופר יש צורך להכיר את היעל ואת ה"זכרים" ולהגדיר שני מושגים הקשורים אליהם והם: "פשוט" שנאמר על שופר היעל ו"כפופין" שנאמר על שופר ה"זכרים". היעל הוא כפי הנראה המין יעל נובי (Capra ibex nubiana) (1) המוכר לנו מבתי גידול מצוקיים במדבר יהודה והנגב (תמונות 1-2). המונח "זכרים" המופיע במשנה נתון למחלוקת המפרשים והפוסקים כאשר השאלה היא האם "זכרים" הם מין ספציפי כלומר זכרי הכבשים - האילים (ביחיד איל) (תמונה 3) או אולי זכרים ממינים שונים בעלי קרניים המתאימות להכנת השופר (ראו עוד במאמר "למה תוקעין בשופר של איל"). מתוך השוואה של קרני היעל והאיל (זכר הכבשים) ניתן להניח ש"פשוטין" אינם ישרים כמעט לגמרי, כקרן ראם (תמונה 4) אלא כפופים כקרן יעל ואילו "כפופין" הם מפותלים לפחות בפיתול אחד כקרני האילים (ראו הרחבה בהגדרת "כפופין" ו"פשוטין" במאמר "בראש השנה היו תוקעין בשל זכרים כפופין"). לחילופין ייתכן וכוונת המשנה דווקא ליעל נקבה שקרנה "פשוטה" יותר (אמנם גם קרן זו אינה ישרה לגמרי). אולי זו כוונת ה"ערוך" (ערך "יעל") שכתב "... יעל כשבה נקבה לעולם הוא פשוט וכו'".


תמונה 1. יעל נובי - זכר צילמה: תהילה רענן		תמונה 2. יעל נובי - נקבה צילמה: תהילה רענן


תמונה 3. כבש הבית - זכר בוגר צילם: Volker.G		תמונה 4. ראם ערבי - צולם בחי בר ליד יוטבתה

המשנה מבחינה בין ר"ה, יובל (יום הכיפורים ביובל) ותעניות אך אנו נתרכז בהלכות השופר בר"ה. במבט שטחי נראה שקיימת כאן סתירה בין המשניות משום שמהמשנה "כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרִין חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה" (ראש השנה, פ"ג מ"ב) משמע שכל השופרות כשרים לכו"ע, חוץ משל פרה שבה חולקים לכאורה רבנן ורבי יוסי, ואילו במשניות בהמשך קיימות הסתייגויות. באופן עקרוני הפתרון לסתירה הוא באבחנה בין מצווה לכתחילה ובדיעבד כפי שנראה להלן. להלכה ממיין הטור את מכלול בעלי החיים מעלי-הגרה הנושאים קרניים לכמה קבוצות מבחינת כשרותם לשופר:

1. קרן פרה פסולה לדעת רבנן וייתכן ואולי כשרה לדעת רבי יוסי: "כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרִין חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה, מִפְנֵי שֶׁהוּא קֶרֶן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלא כָל הַשּׁוֹפָרוֹת נִקְרְאוּ קֶרֶן, שֶׁנֶּאֱמַר, בִּמְשׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל". יש הסוברים שרבי יוסי חלוק על הטעם אך לא על הדין וגם הוא פוסל קרן פרה.

2. קרני בני משפחת האיילים פסולים משום שהם עשויים עצם ואין להם "שפופרת" (ראו במאמר "למה תוקעין בשופר של איל").

3. קרנים "פשוטות" של מעלי-גרה כדוגמת קרן היעל. השאלה האם קרניים מסוג זה כשרות בדיעבד תלויה במחלוקת הרמב"ם עם רוב הראשונים שעניינה האם רבי יהודה חולק על רבנן ורבי יוסי במשנה (ראש השנה, פ"ג מב'-ה') ודרישתו שהתקיעה תהייה "בשל זכרים כפופין" היא רק מלכתחילה או גם בדיעבד. לאור כך שרבי לוי פוסק כרבי יהודה הרי שאם המחלוקת היא רק לגבי המצווה לכתחילה קרן יעל תהייה כשרה לתקיעה כסברת הראשונים החולקים על הרמב"ם. יש הסוברים שגם הרמב"ם מסכים לגישה זו (כלבו, ט"ז). דוגמאות לקרניים פשוטות הן הראם (תמונה 4) והתיש (תמונה 5).

4. שופרות כפופים כשרים מלכתחילה. על פי הטור קיימת אבחנה בין לכתחילה ובין מצווה מן המובחר שהיא בקרן איל כפופה. על פי האבחנה בין קרניים כפופות באופן כללי הכשרות מלכתחילה לקרן איל שהוא מצווה מן המובחר נבחן לאלו בעלי חיים מלבד האיל יש קרניים כפופות. לבעלי החיים להלן יש קרן "כפופה" למרות שאינם אילים. לעז המבריגה (או יעל הבורג Capra falconeri) החיה בהימלאיה יש קרן מפותלת (תמונה 6). לקרן עז זו פיתולים רבים אך לקבוצה זו ניתן לשייך גם זנים של עז הבית בעלות קרן מפותלת בפיתול בודד (7). קרן בעלת פיתולים רבים יש לדישון (תמונה 8) ולקודו (תמונה 9) שממנו מכינים את השופר ה"תימני" (תמונה 10). מתוך מידע בע"פ שקבלתי מבני קהילה זו הרי שהם מקפידים לתקוע את תקיעות המצווה בקרן איל שהוא מצווה מן המובחר ואילו לשופר הקודו תפקיד משני.


תמונה 5. עז הבית - זכר		תמונה 6. עז מבריגה צילם: Geographer


תמונה 7. תיש בעל קרן מפותלת		תמונה 8. דישון - צולם בחי בר ליד יוטבתה

תמונה 9. קודו צילם: Joachim Huber

תמונה 10. שופר מקרן קודו צילם: Olve Utne

הרחבה

ההלכה הפסוקה הראשונה והעקרונית מופיעה בסוגייתנו: "אמר רבי לוי: מצוה של ראש השנה ושל יום הכפורים בכפופין ושל כל השנה בפשוטין. והתנן שופר של ראש השנה של יעל פשוט? הוא דאמר כי האי תנא דתניא: רבי יהודה אומר בראש השנה היו תוקעין בשל זכרים כפופין וביובלות בשל יעלים וכו'". רבי לוי פסק (ובגמרא אין חולק עליו) שההלכה כרבי יהודה שבראש השנה יש לתקוע בשל זכרים כפופים אך השאלה העולה היא האם קיימת מחלוקת בין דברי רבנן הסוברים שכל השופרות כשרים חוץ משל פרה, ורבי יוסי המכשיר בכל השופרות(2) לבין רבי יהודה המכשיר אך ורק בשל זכרים כפופים. או אולי אין ביניהם מחלוקת משום שמחלוקת רבנן ורבי יוסי עוסקת בסוג השופר הכשר בדיעבד ואילו רבי יהודה מתאר את השופר הכשר לכתחילה. לאור כך שרבי לוי פסק כרבי יהודה יש משמעות הלכתית לספק זה במקרה שאדם תוקע, למשל, בשופר של יעל שהרי איננו של פרה אך גם אינו של זכרים כפופים.

שיטת הרמב"ם

הרמב"ם פוסק: ".. ושופר שתוקעין בו בין בראש השנה בין ביובל הוא קרן הכבשים הכפוף(3). וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש" (הלכות שופר, פ"א, הלכה א'). לשיטתו רבי יהודה האומר שבר"ה תוקעים בשל זכרים כפופים חולק על רבנן ורבי יוסי המכשירים בכל השופרות. פסיקתו היא לעיכובא ולכן כל השופרות פסולים חוץ משל קרן כבשים כפוף. לדעת הכסף משנה (שם) סובר הרמב"ם שחייבים להתקיים שני תנאים: א. השופר עשוי מקרן איל (זכר הכבשים) ובלשון הכ"מ: "וכיון דקי"ל כר"י נמצא דאין יוצאין אלא בשל איל בלבד". ב. הקרן צריכה להיות כפופה. לדעת הכ"מ הרמב"ם נקט בלשון "וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש" ולא נקט בלשון "כפופין" משום שככלל קרני האילים ("זכרים") כפופות(4). רוב המפרשים מבינים שהרמב"ם חולק על השיטות להלן הסוברות שדברי רבי יהודה מתייחסים למצוה לכתחילה ובגישתו זו הוא בדעת מיעוט (מגיד משנה, שם).

גישה מעניינת להבנת דברי הרמב"ם נמצאת בדברי שו"ת פאר עץ חיים (או"ח, תשובה כ"ו) המבחין בין מצוה בדיעבד המובאת בסיפא של דברי הרמב"ם – "קרן הכבש" ואז כל הקרניים של הכבשים כשרות (בין זכר ובין נקבה, בין ישרות ובין כפופות) ולכן קרניים שאינן של כבש פסולות, לבין מצב של לכתחילה המובא ברישא – "קרן הכבשים הכפוף" שבו יש צורך בקרן כבשים כפופה. שו"ת זה פוסק שתקיעה בשופר שאינו של איל פסולה גם בדיעבד ואין לברך על תקיעה בשופר אחר.

קיימת שיטה מיוחדת של הכלבו(5) הסובר שגם לשיטת הרמב"ם רק קרן פרה פסולה ובדבריו שרק קרן הכבשים הכפוף כשר כוונתו שקרן עז, תיש ואפילו יעל אם היא כפופה נכללת בכלל כבש. ראוי לציין שקיימים מינים של יעל בעלי קרן כפופה כך שלפחות מהצד המעשי שיטה זו אפשרית. דוגמא למין השייך לסוג יעל (Capra) בעל קרן כפופה היא המין "עז הבורג" (Capra falconeri heptneri) מהרי ההימאליה (ראו תמונה 6).

גישה דומה קיימת בט"ז (הלכות ראש השנה, תקפ"ו א') המפרש בדרך זו סתירה בדברי הרמב"ם (הלכות ראש השנה, פ"ג, סימן א'). " .. ושופר שתוקעין בו בין בראש השנה בין ביובל הוא קרן הכבשים הכפוף וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש .. ". מקשה הט"ז: א. מדוע חוזר הרמב"ם על דבריו ולא מסיים "ושאר השופרות פסולים"? ב. מדוע הרמב"ם משנה בסוף דבריו ובמקום "קרן כבשים כפוף" כותב "קרן הכבש"? מיישב הט"ז שברישא הרמב"ם מתייחס לדין לכתחילה ויש צורך בקרן כבשים כפופה ואילו בסיפא הרמב"ם מתייחס להלכה בדיעבד ובזה רק קרן פרה פסולה ואילו שאר הבהמות הנכללות במושג "כבש" כשרות בדיעבד וזה כולל גם עיזים ויעלים שקרנם פשוטה(6). לגישה זו יש הצדקה מנקודת מבט טקסונומית משום שכל המינים הנ"ל שייכים לקבוצה משותפת ומצומצמת בתוך משפחת הפריים. מינים אלו נכללים בשבט עזים (Caprini) השייך לתת משפחת היעלים(7). לפחות מנקודת מבט טקסונומית ניתן לקרוא לכל השבט על שמו של כל אחד מהמינים הנכללים בו כמו הכבש. הקרבה בין המינים רבה הן ברמה הגנטית(8) והן ברמה המורפולוגית(9).

שיטת הרא"ש והרמב"ן

" .. ולכאורה נראה דלא פליגי אלא למצוה אבל כולהו מודו דיוצא בדיעבד בין בשל איל בין בשל יעל כדקתני רישא כל השופרות כשרין חוץ משל פרה ואם לא מצא של איל יוצא בשל יעל או בשל עיזים וכו" (הרא"ש, ראש השנה, פ"ג, סימן א').

הרא"ש מוכיח שדברי רבי יהודה הם רק לכתחילה מכך שרבי לוי משתמש במושג "מצוה" ("מצוה של ראש השנה ויום הכיפורים בכפופין"). טעם נוסף אומר הרא"ש הרי התורה לא חילקה בין שופר פשוט וכפוף ודרשה רק תקיעה בשופר. הוכחה נוספת מביא הרא"ש מכך ששתי המחלוקות (רבנן ורבי יוסי במשנה "כל השופרות" ות"ק ורבי יהודה במשנה ה') נאמרו בנפרד ולא נכרכו זו בזו. אם המחלוקת היא גם בדיעבד הייתה צריכה המשנה לתאר ברצף אחד את כל הדעות: א. רבנן מכשירים בכל השופרות חוץ משל פרה. ב. רבי יוסי מכשיר גם של פרה. ג. לת"ק של רבי יהודה בר"ה ויום כיפור (יובל) בשל יעל ובתעניות בשל זכרים. ד. לרבי יהודה: בר"ה בשל זכרים וביובלות בשל יעלים.

"על הא דתנן שופר של ר"ה של יעל פשוט. [פשוט] הוא שלא חלקו על משנה ראשונה שאמרה כל השופרות כשרין, אלא בלכתחלה נחלקו ר"י ורבנן, וזהו שאמר ר' לוי מצוה של ר"ה ושל יוה"כ בכפופין אבל דיעבד יצא בפשוטין, והוצרכתי לכתוב זה מפני שראיתי אחד מן המחברים שטעה בדבר" (חידושי הרמב"ן, כו ע"ב)(10).

גם הראב"ד משיג על הרמב"ם וכתב: "א"א הפריז על מידותיו אלא מצוה בכפופים ואם תקע בשל יעל יצא"(11). בלשון דומה כותב המאירי (ראש השנה כ"ו ע"א):

"וכלל הדברים מ"מ שחכמים מכשירים כל השופרות חוץ משל פרה והלכה כדבריהם בדיעבד אלא שלכתחלה אנו צריכים לשופר של איל כמו שיתבאר במשנה הסמוכה לזו ומגדולי המחברים פוסלין בר"ה אף בדיעבד כל השופרות חוץ מקרן כבשים הכפוף ואין הדברים נראין"

להלכה פוסק הטור (או"ח הלכות ראש השנה, סימן תקפ"ו):

"נמצא שיש בו (בשופר) ג' חילוקים: של פרה פסול אפילו בדיעבד וכ' הרמב"ן וה"ה בקרני רוב החיות שהם עצם א' (הכוונה לאיילים) ואין שמם בלה"ק שופר שאין נקרא שופר אלא מקרנים החלולים שיש להם זכרות בפנים ונקלף גלדן מן הזכרות כגון של כבשים ואילים ועזים אבל רוב החיות הן עצם א' ופסולים כמו של פרה, וכל שאר מינין כגון יעל ועזים כשרים בדיעבד אפילו הם פשוטים, ולכתחילה בעינן שיהא כפוף ואפילו בשל עזים ומ"מ מצוה מן המובחר לחזור אחר של איל לזכור עקידת יצחק והרמב"ם ז"ל כתב כל השופרות פסולים חוץ מקרן הכבשים והכל תפשו עליו בזה".

הטור מגדיר שלוש קבוצות קרניים: א. קרן פרה פסולה לגמרי אפילו בדיעבד (כמובן שקרני איילים פסולות שהרי כלל אינן נקראות שופר). ב. עזים, יעלים פשוטים כשרים בדיעבד. ג. כפופים כשרים מן הדין לכתחילה. הצורך בקרן איל כפופה כפי שנכתב: "ומ"מ מצוה מן המובחר לחזור אחר של איל" אינו קשור לשלושת הקבוצות משום שהן מן הדין ואילו שופר איל אינו "לכתחילה" מן הדין אלא מצד "מצוה מן המובחר". לאור חלוקה זו ניתן להבין שדברי השו"ע להלן "שופר של ראש השנה מצותו בשל איל וכפוף וכו'" אינן לעיכובא אלא מצוה מן המובחר.

וכן נפסק בשו"ע (או"ח, שם):

"שופר של ראש השנה מצותו בשל איל וכפוף ובדיעבד כל השופרות כשרים בין פשוטים בין כפופים ומצוה בכפופים יותר מבפשוטים ושל פרה פסול בכל גוונא וכן קרני רוב החיות שהם עצם אחד ואין להם מבפנים זכרות פסולים".

(1) בית הגידול שלו מתאים לפסוק "הרים הגבוהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים" (תהילים, קד '"ח), שאול וצבאו חיפשו את דוד ואנשיו "על פני צורי היעלים" (שמואל א', כד ב'). ראו בהרחבה: מ. רענן, מעמדה של קרן היעל לעניין תקיעת שופר – תחומין כ"ח – הוצאת צמ"ת.
(2) אמנם רבי יוסי מקשה על טעמם של חכמים "והלא כל השופרות נקראו קרן?" אך לא בהכרח גם חולק על הדין. ייתכן ולדעתו קרן פרה פסולה לתקיעה אך מטעם אחר כמו למשל הטעם המובא על ידי עולא שאין קטגור נעשה סנגור.
(3) מפרשי הרמב"ם שיובאו להלן עוסקים בשאלה מה היא "קרן כבשים כפופה"? האם זה קרן של איל כלומר כבש זכר או אולי בע"ח נוספים?
(4) הכ"מ מוכיח שלדעת הרמב"ם הקרן חייבת להיות כפופה למרות שכתב "קרן כבש" בלבד כי הרי הגמרא העמידה את דברי רבי לוי האומר "מצוה בכפופין" אליבא דרבי יהודה האומר במשנה שיש צורך ב"זכרים" ואם קיימת אפשרות לזכר שאינו כפוף רבי לוי היה צריך להשתמש בלשונו של רבי יהודה "זכרים".
(5) סימן ס"ד ומובא בכ"מ בהלכות שופר פ"א הלכה א'.
(6) תמיכה לגישת הט"ז ניתן לקבל מתרוצו של הרמב"ן המקשה מדוע קרן גדי אינה פסולה הרי בפסוק נאמר "והצפיר קרן חזות בין עיניו" (דניאל ח' ה'). מתרץ הרמב"ן שגדי נקרא שה משום שנאמר "שה כשבים ושה עיזים" וקרן של שה נקראת שופר.
(7) מ. כסלו 'בחינת הזיהויים של עשרת מיני מעלי-הגרה הטהורים על פי הטקסונומיה', סיני קכ"ה תש"ס, עמ' רט”ז-קכ"ה.
(8) ניתן לבצע הכלאות בין עזים ויעלים.
(9) גם בקרב המומחים לדבר כמעט שאין אפשרות להבחין בין עצמות גפיים של עז וכבש.
(10) כוונת הרמב"ן בדבריו על מחברים שטעו היא קרוב לודאי לרמב"ם.
(11) המ"מ מקשה על הראב"ד מדוע היה צריך לכתוב "ואם תקע בשל יעל יצא" הרי לדעתו כל השופרות החלולים כשרים בדיעבד חוץ משל פרה. מתרץ הכ"מ שבוודאי הראב"ד נקט יעל לאו דווקא אלא משום שבדוגמה זו השתמשה המשנה שהרי סתם שופר של יעל פשוט ובאמת כל השופרות הפשוטים כשרים.

מקורות עיקריים:

מ. רענן, אספקטים זואולוגיים בהלכות שופר. "בראש השנה ייכתבון" קובץ מאמרים על ראש השנה. תשס"ג. הוצאת תבונות – מכללת יעקב הרצוג ליד ישיבת הר עציון.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים