ומשם עתידין ליגאל
ראש השנה לא ע"א - ע"ב
"גלתה סנהדרין... ומיבנה לאושא, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לצפורי, ומצפורי לטבריא. וטבריא עמוקה מכולן, שנאמר (ישעיהו כט, ד) וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי. ...
אמר רבי יוחנן: ומשם עתידין ליגאל, שנאמר (ישעיהו נב, ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי".
פירש רש"י: "וטבריא עמוקה מכולן - שפלים היו אז מכל המסעות שגלו".
לפירוש רש"י שיעור דברי רבי יוחנן שדוקא מתוך שיא השיפלות יגאלו, וככתוב: (תהלים קיח, ה) מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.
נאמר בזוהר פרשת וירא דף קיז ע"א: "ובשית מאה שנין לשתיתנאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא". ואכן בשנת ת"ר או סמוך לה מאוד, נתגלה שטבריה השוכנת על שפת ים כינרת, נמוכה משפת הים התיכון ומיבנה הרחוקה ממנו כמיל. לפיכך הדברים מבוארים גם כפשוטם "וטבריא עמוקה מכולן". ולפיכך גם דברי רבי יוחנן "ומשם עתידין ליגאל" עוסקים בטבריה עצמה.
וכדברי הרמב"ם הלכות סנהדרין יד הלכה יב: "בתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית... וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש".
וכתב עליו הרדב"ז: "ולעשרה מקומות גלו וכו'. ארז"ל שעתיד המשיח ליגלות תחילה בגליל. ואפשר שהוא יסמוך ב"ד הגדול שם בטבריה שהיא סמוכה לגליל. ואף על פי שהיא חריבה עתה תבנה ומשם יעלו לירושלים. יראו עינינו וישמח לבנו אמן".
ובספר כפתור ופרח פרק ז תחת הכותרת "עוד בענין טבריה" כתב: "במדרש שתחיית המתים יקדם בטבריה ארבעים שנה, ברוך היודע העתידות".
גם יש לפרש "ומשם עתידין ליגאל" על כלל הגליל, שם אותם מקומות שגלתה סנהדרין. וכדברי הזוהר פרשת שמות דף ז ע"ב: "בההוא זמנא יתער מלכא משיחא... ויתער בארעא דגליל... ומהדר גאונו דא משיח, בקומו לערוץ הארץ כד יקום ויתגלי דגליל".
ופירשו בספרים את הטעם כי בגליל התחילה הגלות.
